נציגי
האיחוד האירופי נפגשו בבריסל במטרה לגבש את חבילת העיצומים הבאה על רוסיה – מה שמלמד שהאיחוד לא הכין מראש צעדים מדורגים או מקיפים לקראת פלישה רוסית, למרות אזהרותיו הרבות מפניה. בשעות אחר-הצהריים נמסר, כי השגרירים מתקרבים להסכמה והם אמורים להיפגש שוב בשעות הקרובות. דיפלומטים בבריסל אמרו, כי ההתנגדות של כמה מן המדינות לכמה צעדים התפוגגה לנוכח הפלישה. יש צורך בהסכמה של כל 27 החברות כדי להפעיל את העיצומים. מנהיגי האיחוד אמורים להיפגש בבריסל במשך הלילה, בתקווה להחיל את העיצומים לכל המאוחר מחרתיים (26.2.22).
הממונה על ענייני החוץ באיחוד, ג'וזף בורל פונטלה, אמר כי החבילה המתגבשת תהיה הקשה ביותר שהטיל האיחוד אי-פעם. אולם בהמשך התגלעו חילוקי דעות כאשר כמה מן המדינות ובראשן גרמניה התנגדו להטלת עיצומים אישיים על פוטין בשלב זה. עיצומים כאלה עשויים ממילא להיות הצהרתיים בעיקרם, שכן ספק רב אם קיים מידע אמין על האופן בו מחזיק פוטין במיליארדי הדולרים שברשותו. ההתנגדות לעיצומים אלו נובעת מן הרצון לשמור ערוצי הידברות פתוחים עם פוטין; המדינות האחרות טוענות, כי כעת אין מקום לתקווה שכזאת.
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, אמר בנאום טלוויזיוני, כי בריטניה לא תעלים עין מהפלישה וקרא למדינות המערב להתלכד סביב חבילת עיצומים אשר "תטלטל את המשק הרוסי". לדבריו, העולם אינו יכול לעמוד מנגד בעוד הדמוקרטיה באוקראינה נהרסת בידי רוסיה. נשיא צרפת,
עמנואל מקרון – אשר בתחילת השבוע עוד קיווה לארגן פסגה בין פוטין וביידן – התחייב לתמוך בעיצומים קשים על רוסיה, באומרו שהפלישה הסבה את הנזק הכבד ביותר מזה עשרות שנים ליציבות באירופה. מדובר ב"נקודת מפנה בהיסטוריה של אירופה ושל צרפת, לה יהיו השלכות מתמשכות ועמוקות על חיינו", אמר. לדבריו, ההחלטות יתקבלו בפגישת פסגה וירטואלית של מנהיגי G7 ובידי מועצת אירופה ונאט"ו.