פרידמן, דריפסקה ודורונין מתחו ביקורת ברמות שונות על מלחמתו של פוטין. דריפסקה מתח ביקורת על העיצומים נגדו, ואילו פרידמן אמר שהם מבוססים על "שקרים מרושעים ומכוונים". עוד מדגיש גארדיאן, כי בלתי אפשרי לעקוב אחרי מקורות המימון לרכישת נכסים אלו ולקבוע כמה מהם מושחתים. מה שכן ידוע הוא, שמאז 2016 נרכשו בבריטניה נכסים בשווי 6.7 מיליארד ליש"ט במימון שמקורותיו נתונים בסימן שאלה, מתוכם לפחות 1.5 מיליארד ליש"ט בידי רוסים החשודים בשחיתות או בעלי קשרים לקרמלין; סביר להניח שהשווי האמיתי גדול בהרבה.
ניתן לרכוש נכסים באמצעות חברות קש – עסקים העושים כלום למעט הבעלות בנכסים אלו – הרשומות במקומות כמו סנט קיטס, ברמודה וליכטנשטיין, אשר חוקיהם מעניקים הגנה רבה למי שמבקש להסתיר את נכסיו. האטרקציות של לונדון כוללות את העובדה שהמערכת החוקית חסונה והפוליטיקה יציבה – וזה בדיוק מה שמאפשר לקלפטומנים להבריח נכסים מארצותיהם. ברגע שהכסף הופך לקרקעות ובניינים, ההליך הוא בלתי הפיך.
כל אלו מצריכים ביצועיסטים בשטח. בתחקיר של ערוץ 4 הבריטי, התחזו עיתונאים לרוכשים רוסים, פנו למתווכי נדל"ן בלונדון וביקשו להשקיע את כספם הבלתי-חוקי. המתווכים היו להוטים לסייע, וחלקם אף המליצו על עורכי דין שיסייעו לרוכשים להסתיר את זהויותיהם. זה היה ב-2015, ואיש לא הופתע שזה יכול להתרחש. אבל תגובתה של הממשלה הייתה מוגבלת. צווים להגשת הצהרת הון, אותם יכולים להוציא בתי משפט בריטים כאשר קיימים חשדות לגבי מקורות הכסף, הונהגו ב-2017; אבל המחיר של הפעלתם כלפי מי שמצוידים במיטב עורכי הדין הוא כנראה הסיבה לכך שבפועל הם כמעט ולא הוצאו.
בשנת 2015 הבטיח ראש הממשלה דאז, דייוויד קמרון, להעיף מבריטניה "כסף מלוכלך". שנה לאחר מכן הבטיחה הממשלה להפעיל רישום פומבי של נכסים בבעלות זרה. שש שנים מאוחר יותר, בוריס ג'ונסון עדיין מבטיח לזרז את הפעלת הרישום. "אין בבריטניה מקום לכסף מלוכלך", הכריז לאחרונה. "אלו המגבים את פוטין קיבלו אזהרה: לא יהיה מקום בו תוכלו להסתיר את רווחיכם הפסולים".
שרת החוץ, ליז טראס, אמרה שיש בידיה "רשימת חיסול" של אוליגרכים שרכושם יהיה על הכוונת. סגן ראש הממשלה, דומיניק ראב, הציע להעמיד את בתיהם של אוליגרכים רוסים לרשות פליטים מאוקראינה. אבל לנוכח גרירת הרגליים עד כה, הרי שעד שיוכח אחרת – אלו הן הכרזות ריקות, קובע גארדיאן.