שבוע לאחר שקבוצה של חברות אנרגיה מובילות – אקסון-מוביל, בריטיש פטרוליום, של ואחרות – הודיעו שיפסיקו את השתתפותן במיזמים ברוסיה, הצרות של מגזר האנרגיה הרוסי רק החלו. השיא של ההשקעות המערביות בענף הנפט הרוסי אומנם חלף כבר לאחר סיפוח חצי-האי קרים ב-2014, אך הצד הרוסי ייפגע קשות מן הצעד הנוכחי בטווח של שנים. ניו-יורק טיימס מסביר, כי הסיבה העיקרית היא שהנפט והגז הרוסיים הפכו למעשה לרעילים מבחינת קונים רבים, והאמברגו האמריקני רק החמיר את המצב.
עד הפלישה לאוקראינה, רוסיה הייתה ספק מרכזי של נפט לאירופה ולשווקים אחרים, לצד 7% מייבוא הנפט האמריקני. כעת נמכר הנפט הגולמי הרוסי, המכונה Urals, בהנחה ניכרת ביחס למחיר הברנט (המחיר המקובל בשוק) או בכלל לא. מדינות נוספות שוקלות להטיל גם הן אמברגו על הייבוא מרוסיה. השאלה המיידית שבפני הענף הרוסי היא האם להקטין את התפוקה, העומדת על 10% מאספקת הנפט העולמית. לכאורה אין סיבה להפיק נפט שאין לו קונים, אבל רוסיה תנסה למצוא לקוחות חילופיים באסיה (בראש ובראשונה סין) ואיזורים אחרים.
בטווח הארוך, עתידו של מגזר הנפט הרוסי נתון תחת ענן כבד. סין היא לקוח קשה, המשלם תמורת הגז הטבעי הרוסי הרבה פחות מאשר הלקוחות האירופיים כמו גרמניה. ואילו התפוקה במערב סיביר ובשדות ישנים נוספים, אשר הפכה את רוסיה למפיקה השנייה בעולם, הולכת ויורדת מזה עשרות שנים. רוסיה מפתחת שדות חדשים סביב הקוטב הצפוני, אך התנאים שם קשים במיוחד והעלויות גבוהות.
בעבר נטלו על עצמן חברות מערביות פרויקטים רוסיים קשים כמו קידוחים ימיים והפקת גז טבעי נוזלי, בעוד החברות הרוסיות התמקדו בפרויקטים הפשוטים יותר. אבל כעת לא ברור מהיכן יבואו הידע והמימון לאותם פרויקטים סבוכים. החשוב שבהם – פרויקט Vostok שבהובלת חברת רוסנפט, המשתרע על פני שטח בצפון רוסיה השווה בגודלו לים הצפוני – צפוי להיפגע מן העיצומים של ארה"ב והאיחוד האירופי.
מומחים אומרים כי החברות הרוסיות יוכלו להמשיך לפעול זמן-מה לאחר שהחברות המערביות הגדולות ימכרו או ינטשו בדרך אחרת את שותפותן בפרויקט. מובן שחסרונם של מאות המומחים הטכניים והמערביים יורגש כאשר יעזבו, ומגזר הנפט הרוסי יתקשה גם למצוא חלפים לרכיבי היי-טק ועידכוני תוכנה. אבל, מדגיש הטיימס, שותפויות עם חברות מערביות אחראיות ל-15% בלבד מהתפוקה הרוסית, ויש לה כוח אדם מיומן היכול להפעיל את רוב המתקנים.