התערבותה של רוסיה בבחירות בארה"ב ב-2016 והקורונה אילצו את פייסבוק, טוויטר ויוטיוב לסגת ממדיניות האי-התערבות המסורתית שלהן, והן קבעו חוקים חדשים בניסיון למנוע הפצת דיסאינפורמציה העלולה לגרום נזק עולמי ממשי. אבל המלחמה באוקראינה יצרה גל של שינוי בכללים ובמדיניות, כאשר החברות חסמו גופי תקשורת ממשלתיים ואפשרו להגדיר שיח שעד כה נחשב לביטויי שנאה.
ניק קלוג, מנהל יחסי הציבור של מטא (חברת-האם של פייסבוק) הבהיר: "המדיניות שלנו מתמקדת בהגנה על
חופש הביטוי כחלק מההגנה העצמית כתגובה לפלישה צבאית למדינתם. אם היינו מיישמים את הכללים הרגילים ללא כל התאמה, היינו מסירים תכנים של אוקראינים מן השורה המבטאים את התנגדותם וזעמם כלפי הכוחות הפולשים, ובצדק זה היה נתפס כבלתי מתקבל על הדעת".
הפוסט מציין, כי יש תקדימים לחריגות כאלו מן המדיניות הקבועה. אשתקד השעתה פייסבוק את כלליה כדי לאפשר לאירנים לקרוא למותו של המנהיג העליון,
עלי חמנאי, במשך שבועיים של דיכוי הפגנות בידי הממשלה. יוטיוב פרסמה ב-2019 מדיניות נגד "הכחשה או הקטנה של אירועים אלימים מתועדים היטב", כמו השואה והטבח בבית הספר סנדי הוק. בסוף השבוע היא הודיעה על הסרת הערוצים הרוסיים כחלק ממדיניות זו.
החברות התנגדו זמן רב לדרישה לפעול נגד הערוצים הממשלתיים, למרות שהפיצו תעמולה, משום שחששו שכל פעילותן תיסגר בידי הקרמלין. הן גם חששו שייטען שאינן עקביות, שכן הן מאפשרות את פעילותם של ערוצים ממשלתיים כמו BBC הבריטי ו-PBS האמריקני. במקום זאת, הן החליטו ב-2018 רק לסמן ערוצים כאלה. התוצאה הייתה, שערוץ הטלוויזיה RT – כלי תעמולה של הקרמלין – הגיע ליותר מ-10 מיליון צפיות, ולערוץ שלו באנגלית היו 130,000 עוקבים ערב הפלישה לאוקראינה.