התגובה האסרטיבית של אירופה לפלישת רוסיה לאוקראינה יצרה אפשרות שלא עלתה על הדעת לפני חודש: האיחוד האירופי כמעצמת-על היכולה לעצב את הסדר העולמי, תוך קידום רעיונות ליברליים-דמוקרטיים ברחבי העולם – מנתח ניו-יורק טיימס.
לפני המלחמה התמקד האיחוד האירופי בצמיחה כלכלית ודחה את הקריאות, בעיקר מארה"ב, להגדיל את הוצאותיו הצבאיות ולהסתמך יותר על עצמו בהגנת היבשת. ולדימיר פוטין גרם למדינות אירופה להיות יותר תוקפניות בעיצומים נגד רוסיה ובסיוע צבאי לאוקראינה. חלקן הגדילו את תקציבי הביטחון שלהן, ומנהיגי האיחוד נפגשו בפריז בשבוע שעבר כדי לתאם את פעולותיהם.
המחויבויות החדשות של אירופה עשויות לשנות את המגמה של נסיגת הדמוקרטיות ב-15 השנים האחרונות, אשר נגרמה בין היתר משום שהדמוקרטיות לא עמדו על שלהן. אירופה קשוחה יותר, כמו גם תגובתן התקיפה של מדינות אחרות לפלישה הרוסית, מראה שהדמוקרטיות עדיין מוכנות להפעיל כוח נגד ממשלות סמכותניות.
האיחוד האירופי לעיתים מפולג, עד כדי הפרישה הבריטית. אבל לאורך הזמן האיחוד נע בכיוון מאוחד יותר ובמובנים רבים הוא פועל כמדינה אחת. רוב 27 החברות בו משתמשות באותו מטבע (האירו) וגבולותיהן פתוחים זו בפני זו, וכולן שולחות נציגים לרשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת להן יש סמכויות בכל היבטי החיים האירופיים. התגובה לפלישה לאוקראינה הייתה צעד מאחד נוסף, והיא עשויה לדחוף את אירופה מתפקידה הסביל לכוח דמוקרטי רב השפעה ברחבי העולם.
חוסר המעש הקודם של אירופה נטוע במלחמת העולם השנייה, מסביר הטיימס. לאחר זוועות המלחמה והשואה, גרמניה נטתה לפציפיזם וסירבה לשלוח צבא ונשק לאיזורי עימות. כמדינה המאוכלסת ביותר והעשירה ביותר באיחוד, לעמדתה הייתה השפעה נרחבת על היבשת. הפלישה לאוקראינה הכריחה לפתע את מנהיגי היבשת להתמודד עם אחת הסכנות המרכזיות שניסו למנוע: מלחמה באירופה. ייתכן שהאיחוד יהיה זקוק לעוצמה צבאית רבה יותר כדי למנוע מלחמות נוספות. גרמניה הגדילה כמעט מיד את תקציב הביטחון שלה; אוסטריה, דנמרק ושבדיה הלכו בעקבותיה.
אירופה מחודשת יכולה לסייע לשקם את הסדר העולמי בהובלת המערב, אם תהיה יותר תוקפנית בהגנה על עצמה. הדבר יוכל לשחרר משאבים אמריקניים המוקדשים כעת להגנת אירופה ולהפנות אותם לאסיה ולהתמודדות עם סין. בתור המשק השני בגודלו בעולם, אירופה גם יכולה לנצל את עושרה כדי להתמודד עם איומים על הדמוקרטיה בחו"ל – באמצעות עיצומים, השקעות פיננסיות ומדיניות סחר.
האיחוד מילא בעבר תפקיד בהרחבת סדר העולם הדמוקרטי. לאחר קריסת בריה"מ ב-1991, הסיוע שהעניק למזרח אירופה חיזק דמוקרטיות חדשות, מבולגריה ועד ליטא. אבל העתיד אינו כה פשוט כמו מלחמה קרה חדשה בין דמוקרטיות לסמכותנים. הודו, הדמוקרטיה המאוכלסת ביותר בעולם, מיודדת עם רוסיה וסירבה לגנות את הפלישה לאוקראינה. ארה"ב מתמודדת עם תנועה בלתי ליברלית משלה. בתוך אירופה נפגעו קשות המוסדות הדמוקרטיים בפולין והונגריה.
שאלה גדולה אחת נותרה ללא מענה: האם האסרטיביות החדשה של אירופה תשרוד? האירופים ניצבים בפני משבר פליטים ועלייה במחירי הדלק והמזון בשל המלחמה והעיצומים על רוסיה. הדבר עלול לגרור מחאה נגד פוליטיקאים אשר תמכו בתוקפנות באוקראינה – ולקטוע את הנתיב החדש בו צועדת אירופה.