בקיץ שעבר, כאשר גברו בארה"ב החששות מפני אינפלציה, פרסמו היועצים הכלכליים של הבית הלבן פוסט ובו השוואה למקרים קודמים של התפתחות אינפלציונית. למרות שהתקשורת הייתה מלאה בהשוואות להלם הנפט של שנות ה-1990, הם כתבו שהשוואה טובה יותר היא לשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר המחסור בהיצע הצטרף לעלייה בביקוש. זו הייתה השוואה מצוינת, מסכים אקונומיסט, אך הזינוק במחירי הנפט מאז הפלישה לאוקראינה מעלה את השאלה, האם המשק העולמי דווקא כן חוזר כעת לגל שאחרי מלחמת יום הכיפורים.
אין אף כלכלן רציני הצופה שהאינפלציה במערב תגיע לשיעור דו-ספרתי כמו לפני יובל, אך הזינוק במחירי הנפט הוא התפתחות מכאיבה. האינפלציה בארה"ב עומדת על 7.9%, ובגוש האירו – על 5%. התחזית הייתה שהאינפלציה תיבלם עם היציאה מן הקורונה, אך כעת הכל מסכימים שהיא תישאר גבוהה ברחבי העולם בחודשים הקרובים. ואם זה לא מספיק, בא הסגר על חלקים בסין העלול להוסיף ללחצים בשרשרת האספקה.
מדאיגים במיוחד הם הנתונים על הציפיות האינפלציוניות בארה"ב לשנה הקרובה, אשר עמדו על 3.5% בינואר וזינקו ל-5.6% בתחילת מרס (באירופה הן הגיעו ל-5.9%). הנתונים לטווח ארוך קצת יותר מרגיעים: הציפיות לחמש השנים הבאות הן 2.6%. מדובר על חצי נקודת האחוז יותר מאשר השנה שעברה, אך לא בהרבה מעל היעד של הפדרל ריזרב העומד על אינפלציה ממוצעת של 2%.
שוקי ההון הם תנודתיים מטבעם, ולכן צריך להתייחס לציפיות האינפלציוניות בהן עם קורטוב של מלח, אבל השינוי בשערים עולה בקנה אחד עם ציפיות הכלכלנים. בשבוע שעבר העלה בנק אמריקה את תחזיותיו לגבי רוב העולם: אינפלציה של 7% בארה"ב (לעומת 6.3% בתחזית הקודמת) ושל 6% בגוש האירו (לעומת 4.4%). האתגר באירופה גדול יותר בשל תלותה בגז הרוסי, המהווה 45% מייבוא הגז. אפילו ביפן, שם הבעיה הגדולה לאורך שנים הייתה דפלציה, התחזיות כעת הן לאינפלציה של 2%. בשווקים המתפתחים התחזיות כרגע הן לעליות מחירים מתונות, אבל התייקרות המזון עלולה לשנות את התמונה, מציין אקונומיסט.