ולדימיר פוטין הוא פושע מלחמה – אמר בשבוע שעבר הנשיא ג'ו ביידן. מנהיגים אחרים לא הרחיקו לכת עד כדי כך, אבל כבר בתחילת החודש ביקשו 39 מדינות (מספר שיא) מהתובע בבית הדין הבינלאומי בהאג, כרים חאן, לפתוח בחקירה בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות באוקראינה. חאן הודיע שהוא נענה לבקשה ושיפעל במהירות האפשרית. לרוב, מציין אקונומיסט, ההליכים איטיים בהרבה. רוסיה אינה מכירה בסמכותו של בית הדין, אבל חאן אומר שיש לו סמכות משום שאוקראינה כן מכירה בו. אז מה הסיכויים שפוטין או מפקדי צבאו יועמדו לדין?
אין ספק שרוסיה הפרה את החוק הבינלאומי. בית הדין הוקם ב-2002 כדי לטפל בארבעה פשעים: רצח עם, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי תוקפנות. יש ראיות לכאורה שרוסיה ביצעה לפחות שלושה מהם. פשעי מלחמה כוללים הריגה בלתי חוקית, גרימת סבל רב בצורה בלתי חוקית והרס רכוש. יש גם הפרות ניכרות של אמנת ז'נבה, עליה רוסיה חתומה, ואשר כלליה חלים גם כאשר לא מוכרזת מלחמה רשמית (וזהו המצב באוקראינה); הפרות אלו מהוות פשעי מלחמה. פשעי תוקפנות כוללים פלישה, כיבוש צבאי, סיפוח אדמות, הפצצות וחסימת נמלים. ואילו פשעים נגד האנושות הם התקפות נרחבות המכוונות במישרין נגד אזרחים.
הטלפונים הסלולריים של אזרחי אוקראינה מתעדים את פשעי הרוסים. יש סרטונים של פצצות מצרר במרכז חרקוב ושל פגיעה בגן ילדים בעיר אוחטירקה. פצצות מצרר אינן אסורות בשימוש ברוסיה ובאוקראינה, אך רוב המדינות אוסרות זאת והשימוש בהן הוא הוכחה לפגיעה מכוונת באזרחים – פשע מלחמה, כפי שציין חאן.
אבל, מדגיש אקונומיסט, לקבוע שרוסיה הפרה את החוק הבינלאומי זה דבר אחד, ולהעמיד לדין רוסי כלשהו – קל וחומר את פוטין – זה דבר אחר לגמרי. כללי בית הדין קובעים, כי על שני הצדדים לעימות לקבל את סמכותו. רוסיה חתמה בשנת 2000 על אמנת רומא שהקימה את בית הדין, אך פרשה ממנו ב-2016 לאחר שקבע שסיפוח קרים הוא כיבוש. חאן יכול להגיש כתב אישום ולהוציא צווי מעצר, אך כדי להעמיד לדין בפועל יהיה על רוסיה להסגיר את הנאשמים, וזה כמובן לא יקרה. אפשרות אחרת היא החלטה של מועצת הביטחון אשר תחייב את רוסיה להתייצב – אך שם, כידוע, יש לרוסיה זכות וטו.
זה לא בהכרח סוף הסיפור מבחינה חוקית. קביעה לפיה רוסיה ביצעה פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות תחריף את בידודה הדיפלומטי הקשה ממילא. היא גם עשויה לפתוח דרכים אחרות לפעולה משפטית נגד פוטין. בכמה מדינות אירופיות קיימת "סמכות שיפוט אוניברסלית" המאפשרת להגיש כתבי אישום בלא קשר למקום ביצוע העבירה. כך למשל, גרמניה הכניסה את כללי בית הדין הבינלאומי לחוקיה הפנימיים והרשיעה שלושה בני אדם (לא גרמנים) ברצח עם ברואנדה ובוסניה.
בהשוואה לאימי שדה הקרב, מאבק משפטי עשוי להיראות טריוויאלי. אבל לחשיפה משפטית יש לעיתים השפעות משלה, טוען אקונומיסט. החשש מפני העמדה לדין עשוי להניא כמה מעוזריו של פוטין מציות לפקודות לבצע פשעי מלחמה נוספים. ואם הפלישה לאוקראינה תיכשל ותוביל לנפילתו של פוטין, כתב האישום נגדו יהיה מוכן.