אלג'יריה הייתה זמן רב שחקנית בינונית בשוק הייצוא העולמי של נפט וגז, אבל המשבר בעקבות הפלישה לאוקראינה יצר הזדמנות עבורה. ראש ממשלת איטליה, מריו דרגי, טס לאלג'יר לפני מספר שבועות כדי לחתום על הגדלת ייבוא הגז ממנה ב-40%. גם ניגריה וקונגו הפכו ליצואניות אפשריות לאירופה. מדינות היבשת, הממהרות להתנתק מהתלות בגז הרוסי, מחפשות מקורות אמינים וגם אם יקרים יותר כמו קטר וארה"ב.
כמעט בכל תרחיש, 18 החודשים הבאים יהיו זמן מכריע עבור אירופה, כאשר המחירים ברחבי העולם מזנקים והממשלות נאבקות להבטיח את האנרגיה לחימום בתים ולהפעלת תחנות כוח – קובע וושינגטון פוסט. אין מספיק חלופות בטווח הקצר כדי למנוע את הנזק בחורף הקרוב אם רוסיה תסגור את הברז. כך למשל, באפריל הזהיר הבנק המרכזי של גרמניה שהמשק יצטמק ב-2% אם המלחמה תתמשך.
מה שקורה הוא ארגון מחדש פתאומי של שוקי האנרגיה, לאחר שרוסיה פעלה עשרות שנים כדי לנצל את עתודות הנפט והגז הענקיות שלה כדי להשתלב בכלכלה העולמית. נכון לעכשיו, שוק הגז הפך לעבודת טלאים: איטליה פונה לאלג'יריה, בולגריה פונה ליוון, פולין – לנורבגיה. גרמניה, המנוע הכלכלי של אירופה, אינה ערוכה. לפני המלחמה הגיעו מרוסיה למעלה מ-50% מצריכת הגז הטבעי שלה; היא צמצמה נתח זה ל-35%, אך עדיין אינה מסוגלת לרדת לאפס. אין לה תשתית לייבא גז נוזלי וההתנגדות הנרחבת לאנרגיה גרעינית הותירה שלושה כורים בלבד פועלים; 14 האחרים נסגרו מאז 2011.
גרמניה הצליחה להוריד את ייבוא הנפט מרוסיה מ-35% ל-12%. היא יישמה את השלב הראשון בתוכנית החירום האנרגטית, כולל קמפיין לעידוד החיסכון. אבל אם אספקת הגז הטבעי תקוצץ משמעותית, הצעד הבא עלול להיות קיצוב. הגז יוזרם לבתי חולים ולמשקי בית, והמגזר העסקי עלול לאבד חלק מאספקת החשמל; העימות עלול להיות עמוק מזה שמפניו מתריע הבנק המרכזי.
במקום לרכוש נפט וגז מרוסיה – שם עלויות ההפקה נמוכות מאוד ותעבורת הצינורות זולה – אירופה חייבת לפנות מיידית לחלופות יקרות יותר כמו ארה"ב. המחיר של הובלת מיכלית גז נוזלי ממפרץ מקסיקו לאירופה יהיה 50%-30% ממחיר הגז עצמו. יחד עם ההפלגה חזרה, מדובר במסע בן 24 יום. מדינות אירופה רוצות לגוון במידה המירבית את מקורות האספקה שלהן, אבל המפיקים אינם יכולים לעמוד בקצב, הנמשך בשגרה בין שנתיים לארבע שנים. במקביל, המשקיעים עלולים לחשוש מפני פרויקטים ארוכי טווח בתחום הגז הטבעי, כאשר הנטייה הכללית היא לפנות למקורות ירוקים יותר.
אנרגיה מתחדשת – במיוחד רוח ושמש – קיבלה דחיפה מן המשבר הנוכחי, אך את המעבר הזה אפשר לבצע רק בטווח הארוך, והוא מלווה בבעיות בשרשרת האספקה ובמחלוקות סביבתיות. יש גם ביורוקרטיה: בספרד, למשל, ממתינים לאישור פרויקטים סולאריים היכולים לייצר 70 ג'יגוואט חשמל, אך רק 20 מהם קיבלו רשיונות.