משהו זז בווסטמינסטר. כאשר פרצה בחודש ינואר שערוריית מסיבות הקורונה בדאונינג סטריט, דיברו כמה חברי פרלמנט שמרנים על הדחתו של בוריס ג'ונסון. הצבעת אמון מצריכה בקשה מצד 54 מחברי הסיעה, אך הרף לא הושג והרגע חלף. כעת נראית התמודדות על ההנהגה סבירה יותר – סבור אקונומיסט, גם אם לג'ונסון יש סיכוי טוב לנצח בה. כ-30 חברי פרלמנט שמרנים כבר קראו לו בפומבי להתפטר; אחרים הביעו חוסר נוחות ממנהיגותו. ההתנגדות נרחבת: מהמושבים של איזורי הבחירה בצפון בריטניה שנלקחו מהלייבור, דרך האגף הימני ועד למתונים במפלגה. חברי פרלמנט נוספים מתכננים לבחון את מצב הרוח של מצביעיהם בסוף השבוע הנוכחי, וייתכן שיצטרפו למתנגדי ראש הממשלה. מה השתנה? הדוח של סו גריי על "פארטיגייט" שפורסם בשבוע שעבר כלל מספיק תיאורים של מסיבות השתייה כדי להרגיז את הציבור, אך לא ברמה לה קיוו מתנגדיו של ג'ונסון; מאז ממשיכים להתפרסם פרטים על ההתכנסויות שאורגנו בידי קרי ג'ונסון, רעייתו של ראש הממשלה, ואשר אותן לא חקרה גריי. הגורם השני הוא המספר הגדל של חברי הפרלמנט הסבורים שג'ונסון אינו יכול להוביל את השמרנים לניצחון בבחירות הבאות. התמיכה בשמרנים נמצאת מתחת ל-40% מאז ינואר, וירידה אל מתחת ל-30% נתפסת כבלתי ניתנת לשינוי. חבילת הסיוע בסך 15 מיליארד ליש"ט להגנת משקי הבית מפני האינפלציה, עליה הכריזה הממשלה בשבוע שעבר, לא שינתה משמעותית את המגמה. חברי פרלמנט רבים שהמלחמה באוקראינה מחייבת שלא לפעול נגד ג'ונסון, אך כעת היא תופסת פחות את תשומת ליבם של השמרנים והיא לא השפיעה על הסקרים. המועד הקריטי עשוי להיות 24 ביוני, למחרת שתי בחירות משנה שהשמרנים צפויים להפסיד בהן. הוא יכול לבוא מוקדם יותר; הוא יכול לא לבוא כלל, מבהיר אקונומיסט. ההליך כה מעורפל בשל השינוי שהוכנס ב-1998 בכללי המפלגה השמרנית. עד אז יכלו חברי הפרלמנט המורדים פשוט לדרוש התמודדות על ההנהגה, כפי שיזם מייקל הזלטיין נגד מרגרט תאצ'ר. הדמוקרטיזציה של התהליך יצרה הימור: מאחר שרק אדם אחד יודע כמה מכתבי אי-אמון נשלחו, איש אינו יודע האם ומתי תהיה התמודדות. אם תהיה כזאת, אין קונצנזוס לגבי מחליפו האפשרי של ג'ונסון. חוסר הוודאות מחבל בעבודת הפרלמנט ומשתק את הממשלה.