עולם המולטי-טריליונים של הבנקים המרכזיים אחוז תזזית. לפני שבוע בלבד צפוי היה הפדרל ריזרב להעלות את הריבית ב-0.50 נקודת האחוז; הבנק המרכזי האירופי הודיע שהוא מפסיק לרכוש איגרות חוב; הבנק המרכזי של יפן התחייב להמשיך את התמיכה המוניטרית למרות צניחתו של היאן. ואז הגיע השבוע היוצא: ה"פד" הקפיץ את הריבית ב-0.75 נקודה, הבנק המרכזי האירופי קיים ישיבת חירום והודיע על כלי חדש להתערבות בשוק האג"ח; והבנק המרכזי של יפן הצטרף לממשלה בהבעת דאגה מחולשת המטבע המקומי. המהומה במדיניות באה במקביל למהומה בשווקים, מציין אקונומיסט. מדיניות מוניטרית מהודקת מרסקת את הבורסות בארה"ב, שאיבדו 20% מאז השיא בינואר. מטבעות הקריפטו צונחים. שערי האג"ח עלו והסוחרים הענישו מטבעות של בנקים מרכזיים שאינם צפויים להעלות את הריבית, כמו היאן והליש"ט. המצוקה חושפת את היעדים הסותרים של הבנקים המרכזיים. ה"פד" מצהיר שיילחם באינפלציה, שהגיעה בחודש שעבר ל-8.6%, אך נאלץ להודות שהדבר יחייב ככל הנראה להיכנס למיתון. ככל שהוא יעמיק את השימוש בכלי הריבית כדי להיאבק באינפלציה, כך יחמיר העימות בין יעד זה לבין שמירה על אבטלה נמוכה. ההתלבטות של הבנק המרכזי האירופי גדולה עוד יותר. תופעת לוואי של הידוק מוניטרי היא הגברת הלחץ על מדינות לוות, הן בשל התייקרות האשראי והן בשל הקושי למכור אג"ח. בלא גיבוי של הבנק המרכזי האירופי, החוב האיטלקי – 150% מהתוצר – עלול להפוך לבלתי ניתן לפרעון ולגרום לפאניקה בשווקים. הבנק מבטיח שימנע סיכון שכזה וישמור על אמינותו של האירו, אך הוא אינו אמור להקריב את המאבק באינפלציה על מזבח פרעון החובות. הוא גם אינו יכול לגבות ממשלות בהיקפים שכאלה. הבנק של יפן סוחר בכלכלה תמורת פוליטיקה, מגדיר זאת אקונומיסט. היאן החלש עשוי לסייע למדינה לעמוד ביעד האינפלציה (2%), לאחר שהחטיאה אותו כלפי מטה כמעט ברציפות מאז הוכרז ב-2013. הבעיה היא שייבוא יקר פוגע ברמת החיים, מה שמדאיג את הממשלה. בתחילת החודש נאלץ הנגיד הארוּשיקוֹ קוּרוֹדָה להתנצל על אמירתו לפיה משקי הבית הולכים ומתרגלים לעליית המחירים. באקלים הזה נכשל ספר הכללים של הבנקים המרכזיים מן העשור שעבר. הוא נבנה על בסיס אינפלציה עולמית נמוכה ומטרתו הייתה להפיג את החששות מפני עליית ריבית. שינויים חדים הם נדירים, כי מקבלי ההחלטות לא אוהבים להפתיע את השווקים בשבירת "הקווים המנחים" שלהם. הבנקים המרכזיים מגבילים את עצמם למדיניות-המשך לגביה ניתנים איתותים מראש, ובשל כך תגובותיהם איטיות. התוצאה היא יותר תנודתיות בשווקים ובשערי הריבית, לא פחות תנודתיות. כאשר היעדים הסותרים מקשים לצפות את העתיד, טוב יעשו הבנקים המרכזיים אם יישארו צנועים.