מחיר החיטה ירד מהשיא אליו הגיע לאחר פלישתה של רוסיה לאוקראינה, אך מומחים אומרים שעדיין קיים בה מחסור ומזהירים שסכנה של משבר רעב עולמית עודנה מרחפת – מדווח ניו-יורק טיימס. כמו סחורות אחרות, מחיר החיטה מושפע ממגוון מורכב של גורמים כמו מזג האוויר וגיאו-פוליטיקה. ירידת המחיר תעניק מרווח נשימה למדינות התלויות בייבוא החיטה, אך עלולה להפחית את המוטיבציה של החקלאים לזרוע יותר. הירידה במחיר גם אינה עונה לבעיות המקדמיות אשר החמירו בשל המלחמה בין שתיים מיצרניות החיטה הגדולות בעולם (יחדיו הן מספקות למעלה מרבע מן הייצוא העולמי). מחירי האנרגיה נותרו גבוהים ומזג האוויר החם והיבש פוגע ביבולים. מומחים מזהירים מפני סחרור במחירי המזון אשר עלול לצאת משליטה. נכון לעכשיו, מחיר החיטה חזר פחות או יותר לרמתו עם פרוץ המלחמה. ערב הפלישה הוא עמד על 7.70 דולרים לבּוּשֶל (35 ליטר), הוא זינק ל-13 דולר מיד לאחר מכן וכיום עומד על שמונה דולרים. המחיר הגבוה גרם לכמה מדינות להפחית את הרכישות, מה שהוריד את הביקוש ובהתאם גם את המחיר. גם כניסתם לשוק של יבולי החורף סייעה בשבועות האחרונים. גורם מרכזי שהוריד את המחיר היה ההתקדמות בשיחות על גורלם של למעלה מ-20 מיליון טון חיטה התקועים בנמלי הים השחור של אוקראינה. לפני עשרה ימים הושג הסכם המאפשר לייצא אותם והאונייה הראשונה הגיעה השבוע (1.8.22) לביירות. עם זאת, לא בטוח שההסכם יחזיק מעמד אל מול הקרבות, וגם אם כן – אין בו די כדי להתמודד עם יתר הגורמים המשפיעים על שוק החיטה העולמי. מחירי האנרגיה, שעודם גבוהים, ופגעי האקלים ממלאים תפקיד גדול יותר בקביעת המחיר. ההערכות הן שהוא ישוב ויעלה, והצרכנים ירגישו זאת.

חום כבד ומיעוט גשמים

שינויי האקלים גורמים לכך שיבולי החיטה פחות ניתנים לחיזוי, מסביר הטיימס. הבצורות בשנה האחרונה הובילו לכך, שגם בלא המלחמה באוקראינה – שוקי המזון העולמיים היו בלחץ. כמות היבולים בארגנטינה גדלה וגם לרוסיה צפוי קציר טוב בקיץ הקרוב, אך החום הכבד ומיעוט הגשמים משפיעים על כמויות החיטה שניתן לגדל במדינות אחרות. כך למשל, יבולי החיטה בקנדה צנחו ב-40% בשנה שעברה לעומת 2020 וקרוב לשלושה רבעים מאדמתה החקלאית הוכרזו כיבשים בצורה חריגה. התוצאה הייתה שהמחיר כיום גבוה ב-30% לעומת ינואר 2020. היבולים בקנדה צפויים להתאושש בשנה הבאה, וגם בארה"ב – ובמיוחד בצפון דקוטה – היבולים השנה טובים מאשר אשתקד. אבל אירופה סובלת מגל חום המאיים על היבולים בה, ובחודש מאי אסרה הודו לייצא חיטה בשל הבצורות שפגעו בה. פגעי האקלים צפויים להחמיר ולהפוך לשכיחים יותר בשנים הבאות, על כל המשתמע מכך מבחינת היבולים. כאמור, גם מחירי האנרגיה משפיעים במישרין על מחירי החיטה בשל התייקרות הפעלת הציוד וההובלה. בהקשר זה חשובים במיוחד מחירי הגז הטבעי, משום שממנו מפיקים ניטרוגן המשמש לייצור דשנים חיוניים. רוסיה היא יצרנית הדשנים הגדולה בעולם, ובשל חשיבותם הם הוחרגו מן העיצומים עליה והיא יכולה להמשיך לייצא אותם – מה שמעניק לה מנוף לחץ מדיני באמצעות סחורה חיונית נוספת. העלייה במחירי הדלקים והדשנים נוגסת ברווחי החקלאים ויוצרת בעיה למדינות המייצרות חיטה. הדבר נכון במיוחד לגבי אוקראינה, שייצוא החיטה שלה התייקר משמעותית בשל המלחמה. מאידך-גיסא, מחירים נמוכים עלולים להרתיע חקלאים מלזרוע יותר חיטה השנה, ושוב – הדבר נכון במיוחד לגבי אוקראינה, שממילא מתקשה מאוד למכור את יבוליה. מצרים ואינדונזיה תלויות במידה רבה בחיטה אוקראינית, וסומליה מוכת הרעב מייבאת אותה בעיקר מאוקראינה ורוסיה. משרד החקלאות האמריקני מעריך, כי אוקראינה תייצא בשנה הקרובה רק 10 מיליון טון – לעומת 18.8 מיליון טון בשנה הקודמת. אפילו אם המחירים ישובו ויעלו ויעודדו את החקלאים לזרוע יותר, המחסור עלול להימשך בשל הקושי לשנע חיטה באיזורי עימות. גורמים בינלאומיים פרסמו אזהרות חוזרות ונשנות על כך שהמלחמה תגרום למחירי החיטה להיות גבוהים מן הרגיל, אך האזהרות נפלו ברובן על אוזניים אטומות – וסכנת הרעב העולמי נותרה מוחשית.