כ-20 איש משביתים בעיר סאות'המפטון את חברת Red Funnel המפעילה מעבורת לאי ווייט, במחאה על העלייה ביוקר המחיה. השמש זורחת על השובתים; על בריטניה עובר קיץ חם ויבש במיוחד. בסאות'המפטון לא היה קיץ כזה מאז החלו הרישומים ב-1957; בשבוע שעבר אסרה חברת המים המקומית להשתמש בצינורות להשקיית גינות ולרחיצת מכוניות.
בריטניה סובלת מקיץ קשה במיוחד, המזכיר לאקונומיסט את החורף הקודר של 1976, אשר זכה לכינוי "חורף התסכול". למזג האוויר מצטרפים אינפלציה, שביתות, שיבושי תעבורה ושיתוק פוליטי. חלקים מהמדינה לא מתפקדים, כפי שהודה בחודש שעבר מייקל גוב, שהיה עד לאחרונה סגן ראש הממשלה. זהו "קיץ התסכול", קובע העיתון.
הבעיה מספר אחת היא האינפלציה, אשר הגיעה בחודש יוני לשיעור שנתי של 9.4%. הממשלה הגיבה עד כה בעיקר במתן סיוע למשקי בית, עם הטבות נוספות לעניים ביותר – בניגוד למדינות אחרות, כמו גרמניה, אשר הפחיתו את המיסוי על הדלק. הגישה הבריטית ממוקדת מטרה, אך יוצרת כותרות מפחידות: מחירי האנרגיה בה זינקו ב-57% לעומת 42% בגוש האירו. שורה ארוכה של מוצרים התייקרו, כמו החלב שמחירו עלה ב-21%. במקביל, גודל האריזות של מוצרים אחרים הוקטן: רשת המרכולים טסקו, הגדולה במדינה, הפחיתה את משקל הארוחות המוכנות מתוצרתה מ-800 ל-750 גרם ו-450 ל-400 גרם.
השביתות מתרחבות ככל שהעובדים מתקשים לעמוד בהתייקרויות, או לפחות להבטיח שלא יידרדרו יותר מדי. בשנת 2019 אבדו 234,000 ימי עבודה בשל צעדים ארגוניים; השנה יכולים עובדי הרכבות לבדם להגיע ליותר, כאשר 40,000 מהם נוקטים בעיצומים מזה חודש וחצי. ארגון האחיות מאיים בשביתה ראשונה בתולדותיו של 465,000 העובדים בו. גם לקוחות Red Funnel אינם זוכרים מתי עובדיה שבתו.
רבים אחרים כועסים על מצבם של השירותים הציבוריים. בחמש השנים האחרונות ירד מ-79% ל-57% שיעור תושבי לונדון הסבורים שהמשטרה עושה עבודה טובה. לפני שנתיים, בעיצומה של הקורונה, היו הבריטים מלאי אהדה לרשויות המקומיות; כיום רק 52% סבורים שהן עושות עבודה טובה, השיעור הנמוך ביותר מזה עשור. רק 36% מרוצים משירות הבריאות הלאומי, שיעור שלא היה כמותו מאז 1997. רשימת ההמתנה לטיפול עומדת על 6.6 מיליון – 50% יותר מאשר ערב הקורונה. אמבולנסים אמורים להיענות בתוך 20 דקות לפגיעות קלות; הממוצע הוא 52 דקות; לפחות אחד מכל עשרה פונים המתין קרוב לשעתיים. 47% מהבריטים מתקשים לקבוע תור אצל רופא המשפחה, לעומת 18% לפני עשור.
הבריטים אולי היה רוצים לברוח לחו"ל מפני הצרות הללו, אבל נמלי התעופה ביטלו מאות טיסות בשל מחסור בכוח אדם. דובר, הנמל העיקרי לאירופה, סובל מתורים ארוכים בביקורת הדרכונים. אפילו קבלת מסמכים עשויה להימשך שבועות, בשל הלחץ על משרד הדרכונים.