המונח "כוח התימחור" נשמע לרבים שלילי. לבעלי השקפות שמאליות הוא מייצג ניצול לרעה של כוחם של תאגידים. לכלכלנים הוא יוצר סכנה של אינפלציה מעגלית, כאשר החברות מעלות מחירים כדי לעמוד בהתייקרות התשומות. אבל מנקודת מבט אחרת, טוען אקונומיסט, כוח התימחור פחות בעייתי: הוא מאפשר לחברות לעמוד בלחצים אינפלציוניים כמו הנוכחיים ולהפחית את סכנת המיתון. כוח התימחור זכה לתשומת לב בשבועות האחרונים בארה"ב. הרווח לאחר מס של החברות האמריקניות הגיע ברבעון השני ל-12.1% מהתוצר, השיעור הגבוה ביותר לפחות מאז שנות ה-1940. כאשר החברות דיווחו על תוצאותיהן לרבעון השני, עשרות מהן ציינו את יכולתן להעלות מחירים אל מול העלייה בשכר ובתשומות. זה נכון לרשת המזון המהיר Chipotle, לרשת המלונות הילטון ולענקית המיחשוב יבמ. התוצאה של יכולת זו היא מהממת. כמעט 75% מ-500 חברות מדד סטנדרד אנד פור, המדד העיקרי של וול סטריט, היכו את תחזיות הרווח ברבעון הקודם. שולי הרווח הממוצעים שלהן היו 12%, מעט פחות מאשר ברבעון המקביל אבל מעל לממוצע החמש-שנתי של 11%. הדבר מסביר את הגאות בשוק המניות מאז אמצע יוני, וגם מדוע בניגוד לתחזיות הקודרות – הכלכלה האמריקנית במצב טוב יחסית ולא במיתון. אקונומיסט מסביר, כי אם שולי הרווח היו נשחקים – היה זה איתות לירידה במחזור העסקי. כאשר הרווחים פוחתים, חברות חייבות למצוא דרכים לקצץ בהוצאות ולעיתים מדובר בפיטורי עובדים. כאשר מספיק חברות עושות זאת, ההשפעה היא כלל-משקית. שולי רווח נאים מלמדים שאין לחץ לקצץ בהוצאות, וכך תוצאות החברות בחודשים האחרונים מלמדות על הסתגלות לתנאי המשק. באופן בלתי מפתיע, את הרשימה מובילות חברות האנרגיה, שיצאו נשכרות מן הזינוק במחירים לאחר הפלישה לאוקראינה. רווחי חברות S&P 500 ברבעון השני עלו ב-14% כאשר כוללים את חברות האנרגיה, וב-9% בלבד בלעדיהן. אבל הרווחיות נאה גם מחוץ למגזר זה, בין היתר משום שלחברות האמריקניות יש כיום יותר כוח שוק מאפשר לפני עשורים אחדים וכך רווחיהן יציבים יותר; לכך תרמו הקלה בחוקי ההגבלים וגודלן של ענקיות ההיי-טק. יש גם גורם בסיסי יותר: החוסן הפיננסי של החברות והצרכנים, שכן הביקושים (במונחים נומינליים) גבוהים משהיו לפני הקורונה – תודות לטריליוני הדולרים שהוזרמו למשק. השאלה היא עד מתי יימשכו הזמנים הטובים הללו. הפסימיות גוברת כאשר הפדרל ריזרב מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה. סקר בין מנהלי כספים בחודש יולי מצא, כי הם פחות בטוחים בכוחם להעלות את המחירים ב-24-12 החודשים הבאים מכפי שהיו בינואר. חלק מן החברות כבר מצמצמות את תוכניות ההשקעה שלהן, מה שעלול להביא לירידה בביקוש לעובדים. אבל כל זה קורה מעמדה של עוצמה, טוען אקונומיסט. הכלכלנית אנטה מרקובסקה אומרת כי ה"פד" אולי ייאלץ בסופו של דבר להשלים עם מיתון כדי להוריד את האינפלציה, אבל זה לא יהיה קל – בין היתר בשל היציבות של שולי הרווח. "זה כמו כלכלה של מייק טייסון: היא הרבה יותר חזקה מכפי שאתה חושב ותידרש עבודה רבה כדי להפיל אותה".