כל נורות האזהרה דולקות באור אדום בוהק. המלחמה באוקראינה, פערים בהתאוששות מהקורונה ובצורת ברחבי היבשת – כל אלו יצרו באירופה משבר אנרגיה קשה, אינפלציה גבוהה, צמיחה נמוכה וחוסר ודאות עצום לגבי עתידה הכלכלי. המיתון בדרך, קובע אקונומיסט. חומרתו תלויה בעוצמת משבר האנרגיה ובתגובתם של קובעי המדיניות.
מחירי האנרגיה הגיעו השבוע לגובה שהיה מעבר לכל דמיון: 290 אירו למגוואט לשעה לגז טבעי שיימסר ברבעון הרביעי, לעומת 30 אירו לפני הקורונה. מחיר החשמל בשעות היום בגרמניה ברבעון האחרון צפוי להגיע ל-1,200 אירו למגוואט לשעה; לפני הקורונה הוא היה 60 אירו. בשל מרכזיותו של הגז בייצור האנרגיה באירופה, הוא הסמן הימני של השוק כולו.
הכלכלה האירופית נכנסה למשבר מתוך עוצמה. שוק העבודה עודנו בריא יחסית עם אבטלה של 6.6% - כמעט תעסוקה מלאה בקני המידה של היבשת. העלייה בשכר צפויה להימשך בחודשים הבאים, בעת המו"מ על הסכמים ארוכי טווח. אמון הצרכנים ירד בתחילת המלחמה באוקראינה, אך הרכישות לא ירדו. הציפיות האינפלציוניות התייצבו במידת מה.
אבל העתיד נראה עגום יותר, משלוש סיבות – טוען אקונומיסט. האחת: התעשיה נמצאת בלחץ וחוששת מאוד מפני הפסקת השימוש בגז הרוסי. התפוקה אומנם גבוהה למרות עליות המחירים, אך זאת בין השאר בשל אספקת הביקושים שלא סופקו קודם לכן – והללו לא יימשכו לנצח. ההזמנות החדשות בהפחתת המלאים צנחו בשל היחלשות השווקים העולמיים בכלל והסיני בפרט. ירידה שכזאת עלולה להוות נקודת מפנה במחזור הכלכלי.
התעשיות שייפגעו בצורה הקשה ביותר יהיו ממזרח לנהר הריין. סקרים בקרב ראשי התעשיה בגרמניה ובאוסטריה מלמדים על הצטמקות. הישענותה הבלתי-בריאה של גרמניה על לקוחות סיניים עלולה לגרור כלפי מטה את הביקוש לתוצרתה. התעשיה האיטלקית נראית כמצויה בצניחה חופשית. פולין וצ'כיה, המצויות מחוץ לגוש האירו, פגיעות גם הן. היוצאת מן הכלל היא הונגריה, שם הייצור התעשייתי מתרחב בצורה נאה בזכות ייצור סוללות לרכבים חשמליים וחוזי אנרגיה נוחים (אם כי הללו יפקעו בקרוב).
הסיבה השנייה לעגמומיות היא שההוצאה על שירותים תתקשה להחזיק לבדה את כלכלת היבשת. עונת החופשות בצרפת ובדרום אירופה הייתה מוצלחת, בזכות החסכונות שהצטברו במהלך הקורונה, אך המגמה הכללית היא של הידוק החגורה לקראת חורף ארוך וקר. ענף השירותים צפוי להיכנס להאטה בחודשים הבאים, והקשיים המרכזיים יהיו בנדל"ן ובתחבורה.
ולבסוף: קרוב לוודאי שמכת האנרגיה תבוא במקביל לעלייה בשערי הריבית. כמו בנקים מרכזיים רבים אחרים, הבנק המרכזי של אירופה המעיט במשמעות עליות המחירים וכעת נחוש להחזיר את האינפלציה משיא של 9.1% לאזור היעד – 2%. איזבל שנבל, חברת הוועד המנהל של הבנק, אמרה במפורש שיש להכביד עוד יותר על הכלכלה כדי להשיג מטרה זו.
לכן, הבנק צפוי להעלות את הריבית בצורה משמעותית בשבוע הבא (8.9.22), אולי בשיעור של 0.75 נקודת האחוז. בציפייה לכך, בחודש האחרון עלו התשואות על האג"ח האירופיות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך יותר. למרות זאת, האירו המשיך לצנוח והגיע כמעט לשוויון עם הדולר לראשונה מזה שני עשורים. ירידה זו משקפת את העתיד הקודר של הכלכלה האירופית ואת החלטתם של המשקיעים הבינלאומיים לשים את כספם במקומות אחרים. זוהי בעיה נוספת לקובעי המדיניות, שכן אירו חלש מתדלק את האינפלציה בשל התייקרות הייבוא ופגיעה בהכנסה ובצריכה.
אקונומיסט מסכם: כל אלו מלמדים שאירופה עומדת להיכנס למיתון אותו יובילו גרמניה, איטליה ומדינות מרכז היבשת ומזרחה. בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס צופה שהצמיחה בגוש האירו תרד ברבעון הרביעי ב-2%; בגרמניה וצרפת צפויה ירידה של 2.5%, ובאיטליה – של 3%. בעיותיה של אירופה והחובות הגבוהים של חלק מן המדינות עלולים לגרום טלטלות בשוק האג"ח. הפוליטיקאים האירופים הקדישו עד כה תשומת לב רבה לטיפול במשבר האנרגיה; בקרוב יונח לפתחם משבר נרחב יותר.