חברות גדולות בארה"ב דורשות מעובדיהן לשוב למשרדים לאחר שנתיים של קורונה. איאן פרסאד-פילבריק מניו-יורק טיימס שוחח על כך עם עמיתתו, אמה גולדברג, והשאלה הראשונה הייתה לגבי המתרחש בעיתון עצמו שהציב לעובדיו את אותה דרישה. "הייתי במשרד בערך פעם בשבוע", אומרת גולדברג. "אני אוהבת את האנרגיה של המערכת, אני אוהבת לראות אנשים והתגעגעתי לחברי לעבודה". בעבודה מהבית היא יכלה לדבר עם אנשים ממדינות וענפים אחרים, אך המחיר הוא בדידות; מצד שני, ההגעה למשרד באה על חשבון ריצת הבוקר שלה". פרסאד-פילבריק הזכיר, כי הופעת וריאנטים של הנגיף הקשתה על החזרה למשרד. יום העבודה (היום) הפך להיות נקודת הציון לחזרה אחרי האומיקרון שעיכב אותה וכעת החברות מצפות מהעובדים להגיע לפחות יום-יומיים בשבוע. אחרות עברו לעבודה מרחוק על בסיס קבוע; חלקן אימצו את הרעיון שהמשרד יהיה פחות מקום לביצוע העבודה. בשיא המגיפה, מאי 2020, למעלה משליש מהעובדים בארה"ב עברו מרחוק בנקודה כלשהי בחודש. הדבר היה בלתי אפשרי במשרות רבות של צווארון כחול, ורבות מן החברות הקטנות והבינוניות כבר חזרו למשרד. אבל בעשר הערים הגדולות ביותר בארה"ב, העובדים עדיין היו בבית 38% מהזמן בתחילת הקיץ. חלק מהם ממשיכים להעדיף עבודה מרחוק, למשל מי שמטופלים בילדים או בהורים. נשים ובני מיעוטים נוטים יותר להעדיף אפשרות זו, בין היתר בשל התוקפנות שקבוצות אלו חוות במקומות העבודה. מדוע בעצם החברות רוצות שהעובדים יחזרו? זו השאלה המרכזית של העובדים, מציינת גולדברג. חלק מן מדברות על "תרבות החברה", על החשיבות של הפטפוטים בפינת הקפה, על הרעיון ששווה מיליארד דולר שצץ בשיחת מסדרון. אחרות טוענות שמגע אנושי משפר את התפוקה. אצל רבות הסיבה פשוטה: הן משלמות שכירות על המשרדים; רוב החברות, ובמיוחד הגדולות שבהן, שוכרות אותן לשבע-עשר שנים ואין הצדקה שלא להשתמש בהם. רבים מן העובדים רוצים יותר גמישות, בנימוק שהוכח שהם יכולים להיות יעילים גם בעבודה מרחוק. מצד שני, יש תחושה אמיתית של געגועים לחברויות בעבודה; וחלק מן החברות עושות מאמץ גדול למשוך בחזרה את העובדים, על-ידי הפיכת המשרדים לנעימים יותר. גולדברג צופה, כי אם יש משהו שבאמת יבלום את החזרה – יהיה זה הכוח שבידי העובדים. רבים מהם פיתחו במהלך הקורונה את התחושה שהעבודה אינה צריכה לנהל את חייהם או לבוא לפני משפחותיהם או בריאותם. למשל: אפל דרשה שהעובדים יחזרו לפחות חלקית החל מהשבוע, אך חלקם התארגנו ודרשו בפומבי להמשיך לעבוד מרחוק. אחרים עזבו את מקומות עבודתם וכעת פונים רק לחברות המאפשרות עבודה מרחוק בצורה מלאה. לכן, השאלות הגדולות הן האם העובדים באמת יחזרו ועד כמה רחוק ילכו המנהלים כדי להכריח אותם לעשות זאת.