לפני מספר שנים החל ג'ף אומלי להמר מדי יום על משחקי פוקר ברשת. 50 דולר, 100 דולר, 150 דולר. עד שלילה אחד חישב ומצא, כי בשלושה חודשים הוציא 10,000 דולר. "אתה רואה שזה חוקי, אתה מנסה את זה, ואז – בום, אתה מכור", הוא מתאר במבט לאחור. מזה בדיוק חוששים מומחים להתמכרויות, מציין וושינגטון פוסט. בשנת 2018 קבע בית המשפט העליון של ארה"ב, כי החוקיות של הימורים מקוונים היא עניין מדינתי ולא פדרלי. מאז הפכו הימורי הספורט למקובלים, כאשר ליגות מקצועניות ומחוקקים מדינתיים אימצו אותם כמקור הכנסה, והפרסומות להימורים והשיחות עליהם הפכו לחלק מן הכיף. בצירוף הזינוק ביישומונים להימורים בספורט, אשר חיסלו את האיטיות שאפיינה בעבר את התחום, גוברים עוד יותר החששות. למעלה ממחצית ממדינות ארה"ב מאפשרות כיום הימורים מקוונים בהיקף כזה או אחר, ואחרות עומדות ללכת בעקבותיהן בשנים הקרובות. הנורמליזציה של התנהגות שנחשבה לטאבו לפני עשור בלבד, בצירוף ההתמכרות הייחודית להימורי ספורט, עלולות לגרום לתופעות בלתי מוכרות בחומרתן. במקביל גוברת המאבק בהתמכרות, ואפשר למצוא בו למשל אפילו את ליגת הפוטבול NFL אשר תרמה 6 מיליון דולר למטרה זו. אפילו מפעילי ההימורים, כמו DraftKings ו-FanDuel, משקיעים מאמצים ומשאבים לסיוע למכורים. האם מדובר בצעדי נגד מועילים, או רק בפלסטר על שבר? חיים ופרנסה תלויים בתשובה, מדגיש הפוסט. בבריטניה, שם הימורי הספורט המקוונים נפוצים מזה זמן, נמצאו 55,000 "מהמרים בעייתיים" בבני 16-11. בריאנה דורה-שווהול, הפועלת לריסון ההימורים, טוענת שארה"ב כבר מצויה בעיצומו של משבר המבעבע מתחת לפני השטח, וכי הלגליזציה של ההימורים נעשתה ללא תשומת לב ורק שפכה שמן על המדורה. ההימורים היו חלק מן החברה האמריקנית מאז ראשיתה, אך המחקר על תוצאותיהם נמצא בחיתוליו. הוא כבר העלה, כי הימורי ספורט עלולים לגרום נזקים חמורים מאשר הקזינו והקלפים. מהמרים ספורט סבורים שאין המדובר בהימור ממש, משום שהם עוקבים אחרי הקבוצות – ומתעלמים מכך שגורמים מקריים יכולים להכריע את ההתמודדויות. חלקם גם משכנעים את עצמם שאינם מהמרים כדי להרוויח כסף, אלא כדי להוכיח לעצמם שהם חכמים ומתמצאים. אלא שהתוצאה הפוכה: הימורי ספורט גורמים ליותר בעיות קוגניטיביות הקשורות לאשליות של שליטה.