נאום בכורה בפרלמנט הבריטי הוא לרוב הזדמנות להחמיא למחוקקים קודמים ולפזר פרטי טריוויה על אזור הבחירה. בשנת 2010 ניצל חבר פרלמנט בן 35 מן הסיעה השמרנית, קוואסי קווארטנג, את ההזדמנות כדי לצאת למתקפה. הוא האשים את הלייבור באחריות למצב הפיננסי של בריטניה בעקבות המשבר של 2009-2007. רוצו 12 שנים קדימה – וכעת קווארטנג הוא שר האוצר בממשלתה של ליז טראס ולפתחו מונח משבר לא פחות גדול. המשימה הראשונה שלו: להוציא 100 מיליארד ליש"ט על סבסוד האנרגיה למשקי הבית.
קווארטנג הוא דמות בלתי שגרתית בכל המובנים, כותב אקונומיסט. למרות תמיכתו בממשלה קטנה, הוא גם תומך בהתערבות במגזר העסקי. למרות שסומן כמועמד להתקדמות מהירה, את רוב העשור הראשון שלו בפוליטיקה הוא בילה בשוליים. הוא אינטליגנטי מאוד, אבל גם חבריו אומרים שלפעמים הוא עשוי להיות טמבל. הוא עשוי להיות האינטלקטואלי ביותר בתפקיד מאז גורדון בראון; ללא ספק הוא המוזר ביותר.
במחצית הראשונה של חייו היה קווארטנג שמרן טיפוסי. הוא למד באיטון ובקיימברידג', היה בעל טור בדיילי טלגרף, קיבל דוקטורט בהיסטוריה פיננסית בקיימברידג', עבד בסיטי ונכנס לפרלמנט דרך מעוז שמרני מחוץ ללונדון. עד כאן – העובדה יוצאת הדופן היחידה הייתה שהוריו הם מהגרים מגאנה, וכיום גם זה לא נחשב למשהו מיוחד. הוא אומנם שר האוצר כהה העור הראשון, אך הרביעי ברציפות שהוא בן מיעוטים.
קווארטנג בולט בדרכים אחרות, חלקית בהופעתו החיצונית: גובהו 1.98 מטר, הוא רחב גוף ומסוגל לדבר רק בקול רועם. במקום לבלות בחדרי התה של הפרלמנט, הוא אהב להתחמק לארכיון הלאומי ולעסוק במחקרים שהובילו לספריו עטורי השבחים על תחבורה, מרגרט תאצ'ר ואימפריאליזם. בספרו על האימפריה הבריטית הוא אומנם נמנע משיפוטיות על עצם קיומה, אך מתאר את מעשיהם הסדיסטיים והפסיכופטיים של מי שבנו אותה; חלק מעמיתיו לסיעה מרגישים שלא בנוח עם היסטוריה שכזאת.
נדרשו לקווארטנג שבע שנים להתקדם מהספסלים האחוריים לתפקיד מזכיר פרלמנטרי, הדרג המיניסטריאלי הנמוך ביותר – והוא לקח את התפקיד ברצינות יתרה. בשנתיים הראשונות שלו בפרלמנט הוא קרא להעמיק את הקיצוצים בתקציב ויצא נגד תוכנית הסיוע של ממשלתו לרוכשי דירה ראשונה. לשם השוואה: רישי סונאק, שהפסיד לליז טראס במרוץ לראשות הממשלה, הפך בתוך שבע שנים לשר האוצר, הפיל את בוריס ג'ונסון וכעת עשוי לפרוש בגיל 42.
מעט מפקפקים באינטלקט של קווארטנג, אך ידידיו מציירים תמונה מעורבת שלו – מציין אקונומיסט. עושה רושם שהוא נהנה מהתנודות בין גאונות לבין טיפשות. "יש לו טווח תשומת לב של ארבע שניות", אומר שר לשעבר. "יש לו אינטליגנציה מאוד יוצאת דופן. אתה יכול לצאת משיחה איתו תחת הרושם שהוא לא הבין דבר; במקרים אחרים הוא יכול להיות חד כתער", אומר אחר.
כאשר מונה קווארטנג אשתקד לסגן שר במשרד המסחר, עמיתיו הופתעו ממידת תמיכתו בהתערבות במשק. היו שייחסו זאת ליישור קו עם ג'ונסון, אך למעשה קווארטנג תומך בשוק החופשי פחות מכפי שנדמה. קווארטנג שיבח את יפן על כך שסילקה מתחומה את יצרני הרכב האמריקניים וטוען שפרוטקציוניזם הוא עובדת חיים. אם ממשלת בריטניה לא תתמוך בענפים יצירתיים, המדינה תסבול קשות. הביטוי החביב עליו הוא "פרגמטיזם חסר רחמים".
הנץ הפיסקלי הפך לבזבזן. זמן קצר לפני מינויו לשר האוצר, פרסם קווארטנג מאמר בפייננשל טיימס, בו הזכיר לשווקים שהממשלה הבאה תתמקד בהפחתת נטל החובות. אבל לא כרגע. בניגוד לטענותיו של קווארטנג הצעיר, בריטניה לא ירדה מנכסיה משום שהלייבור אפשר לחוב להגיע בזמנים טובים ל-40% מהתוצר. כעת הוא מכיר בכך שקופתה של המדינה קיימת לזמני משבר. שר האוצר החדש יוציא כסף לא משום שהוא רוצה אלא משום שהוא חייב. הסיכון גבוה; אם ייכשל, הוא יהפוך למטרה לחיציו של חבר פרלמנט צעיר מהלייבור בנאום הבכורה שלו אחרי הבחירות הבאות.