בשנת 1945 הציע שר האוצר האמריקני, הנרי מורגנטאו, לשלול מגרמניה את יכולותיה התעשייתיות ולהפוך אותה למדינה חקלאית, אך בעלות הברית המנצחות דחו רעיון רדיקלי זה. 80 שנה מאוחר יותר, ולדימיר פוטין עשוי להשיג לפחות חלק מתוכנית מורגנטאו. אמברגו הגז שלו פוגע קשות בתעשייתה של הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם שהיא גם היצואנית השלישית בגודלה של טובין; סין, אשר רכשה ממנה אשתקד סחורות ב-100 מיליארד דולר, מצויה בהאטה קשה. התוצאה היא שמודל עסקי לאומי, אשר נבנה בחלקו על גז זול מרודנות אחת וייצוא לרודנות אחרות, ניצב בפני מבחן קשה – מציין אקונומיסט.
התוצאות עלולות להיות קשות לגרמניה בע"מ. מניות החברות הגרמניות המובילות צנחו השנה ב-27%, כפליים מעמיתותיהן בארה"ב ובבריטניה. נשיא איגוד התעשיינים הגרמני, זיגפריד רוסוורם, הודה בשבוע שעבר: "יסודות התעשיה שלנו מצויים בסכנה" והתחזיות לעסקים רבים הן עגומות. באמצעות שרשרות האספקה העולמיות, התוצאות עלולות להתפשט ליתר חלקי העולם המתועש, הנסמך בצורה ניכרת על היצרנים הגרמנים.
הבעיה הגדולה ביותר של התעשיה הגרמנית היא הזינוק במחירי האנרגיה. מחיר החשמל לשנה הבאה האמיר פי 15, ומחיר הגז – פי עשרה. צריכת האנרגיה ביולי הייתה נמוכה ב-21% לעומת אשתקד, ולא בשל התייעלות אלא בשל ירידה חדה באספקה. מכון קיל לכלכלת העולם הוריד מאז יוני את תחזית הצמיחה שלו ל-1.4% בלבד השנה (ירידה של 0.7 נקודת האחוז) והוא צופה לשנה הבאה הצטמקות של התוצר לצד אינפלציה שתהיה אף גבוהה מזו הנוכחית (8.7%).
החברות הקטנות נפגעות בצורה הקשה ביותר. קרוב לרבע מן החברות המעסיקות עד 1,000 עובדים ביטלו הזמנות או מתכננות לעשות זאת, לעומת 11% מבין החברות הגדולות יותר. במדינה בה מייצרים 3,000 סוגי לחם, 10,000 מאפיות מצויות בקשיים שלא הכירו מאז 1945 בשל הזינוק במחירי האנרגיה, הקמח, החמאה והסוכר. סקר בקרב 600 חברות בינוניות מצא, כי קרוב לעשירית מהן סובלת מקשיים בייצור או אף מהפחתה שלו בשל התייקרות התשומות. למעלה מ-90% אומרות שהאמרת מחירי האנרגיה וחומרי הגלם מציבה בפניהן בעיה משמעותית. חמישית שוקלות להעביר ייצור לחו"ל; 40% אומרות שייאלצו לדחות השקעות בייצור ידידותי לסביבה.
חברות גדולות יותר התלויות באנרגיה, כמו כימיקלים ופלדה, ניצבות בפני בעיות משלהן, המועצמות בשל הצורך להתמודד עם מתחרים במדינות בהן מחירי האנרגיה נמוכים יותר. ענקית הכימיקלים BASF, המשתמשת בגז טבעי הן לאנרגיה והן כחומר גלם, כבר הפחיתה את הייצור ועשויה להפחיתו עוד יותר. ענקית הפלדה טיסנקרופ איבדה מאז ינואר מחצית משווי השוק שלה. אפילו אם חומרי הגלם יוזלו והממשלה תחלץ לעזרה, לחצי המחירים לא ייעלמו – מדגיש אקונומיסט. החברות מתכוננות למו"מ קשה עם האיגודים המקצועיים רבי העוצמה; הגדול שבהם, איי.ג'י מֶטוֹל, צפוי שלא להסתפק בפחות מעליית שכר בת 8%.
היצרנים מתקשים לגלגל את העלויות לכתפי הצרכנים. הייקל, יצרנית גדולה של נייר טואלט, נכנסה להליכי חדלות פרעון לאחר שלא הצליחה להעלות את מחירי המוצרים בעקבות הזינוק בעלויות הייצור. לאחר מספר שנים טובות במיוחד, האינפלציה מחוררת את כיסיהם של יצרני הרכב, והשנתיים-שלוש הבאות צפויות להיות קשות מאוד. חברות אלו אינן יכולות לשנות בקלות את תהליכי הייצור, ולכן צפויות לקצץ במנהלה ובמחקר – כולל עיכוב בתחומי הרכב החשמלי והמכוניות האוטונומיות; חלקן יעבירו ייצור למדינות זולות יותר.
בנק ברנברג צופה, כי 2%-3% מהמפעלים הגרמניים המשתמשים בתהליכי זוללי אנרגיה יעברו לחו"ל, שכן מחירי האנרגיה צפויים להישאר גבוהים לפחות בעתיד הקרוב. שיעור גדול יותר של מפעלים יפחיתו את הייצור בחורף הקרוב ובזה שאחריו. יצרנית הפלדה אַרְסְלוֹר-מיטאל הודיעה על סגירת שני מפעלים בצפון גרמניה והוצאת העובדים לחל"ת. שְטיקְשְטוֹפְוֶורְקֶה-פישְטֶריץ, יצרנית האמוניה הגדולה במדינה, סגרה חלק ממפעליה – מה שגרם למחסור ב-AdBlue - מוצר של BASF החיוני לניקוי מנועי דיזל של המשאיות המקשרות את גרמניה עם השווקים בחו"ל. זוהי הדגמה חיה של ההשלכות לאורך שרשרת האספקה ובקרוב ההשלכות יורגשו בקרב לקוחותיה של גרמניה בעולם.