"סדר היום הסוציאליסטי של ג'ו ביידן וננסי פלוסי מאיים על המשפחות בקנטקי ועל אורח החיים שלנו", נטען בפרסומת טלוויזיונית. אחרת שודרה במונטנה: "ג'ו ביידן רודף את המשרות שלנו, הרובים שלנו, דרך החיים שלנו". תשדירים פוליטיים אופייניים – וזאת בדיוק הבעיה, טוען וושינגטון פוסט, משום שמדובר במירוצים לבתי המשפט העליונים של מדינות אלו. במונטנה טען המועמד ג'יימס בראון, כי דבריו על ביידן לא היו הצהרה פוליטית אלא נועדו להבטיח שמערכת המשפט המדינתית לא תוכפף לזו הפדרלית. ואילו בקנטקי נהנה ג'וזף פישר מתמיכת המפלגה הרפובליקנית, המזרימה מאות אלפי דולרים למסע הבחירות שלו, כולל למימון אותה פרסומת. פישר מגדיר את עצמו כ"רפובליקני שמרן" ומשתמש בגלוי בסמל הפיל של המפלגה. הבחירות לבתי המשפט העליון הן חרפה לדמוקרטיה האמריקנית, טוען הפוסט. לא אמורות להיות בחירות כאלו, אבל הן קיימות ב-38 מדינות בהן שופטי העליון מתמודדים כדי להיכנס לערכאה זו או כדי להישאר בה. מאז שנות ה-1980 נשפך יותר ויותר כסף למה שהיה עד אז קמפיינים ישנוניים. אז היה זה בשל הקרבות הקשים בתחום הנזיקין בין עורכי דין לבעלי עסקים. בשנת 2020-2019 הוזרם למירוצים אלו סכום שיא של 100 מיליון דולר, מתוך 35 מיליון דולר שאת מקורותיהם קשה לזהות. את רוב הסכום הוציאו גורמי ימין, אם כי בשנים האחרונות הליברלים סוגרים את הפער. נראה שהפעם הסכום לא יהיה כה גבוה, משום שלרוב התקציבים בבחירות האמצע נמוכים מאשר במקביל לבחירות לנשיאות, אך על כפות המאזניים מוטל יותר מאשר אי-פעם. השליטה בבתי המשפט העליונים של ארבע מדינות מפתח נתונה להכרעה: אילינוי, מישיגן, אוהיו וצפון קרוליינה. מעבר לתפקידם המרכזי בקביעת גבולותיהם של מחוזות הבחירה, כעת הם עשויים להיות המגן האחרון על זכות ההפלה במדינות הרפובליקניות, לאחר שבית המשפט העליון האמריקני ביטל את ההגנה החוקתית הפדרלית עליה. הוא הותיר בידי בתי המשפט העליון המדינתיים את האפשרות לקבוע מהי ההגנה המדינתית על ההפלות מכוח החוקות שלהן, אם בכלל. כך, למשל, קבע בשנת 2019 בית המשפט העליון של קנזס, כי חוקת המדינה מגנה על הזכות להפיל; בקיץ האחרון נדחתה במשאל עם הצעה להפוך פסק דין זה. ואילו באילינוי יש שני מושבים פנויים והרפובליקנים מקווים להשיג רוב בבית המשפט העליון, לראשונה מאז 1969; הליברלים מזהירים שהמשמעות תהיה פסק דין שיקבע שההפלות במדינה אינן חוקיות. השמאל הוציא 7 מיליון דולר בבחירות אלו, ואילו המיליארדר הימני קן גריפין הוציא בחודש האחרון 5 מיליון דולר. "בתי המשפט שיש לנו כיום הם תוצאה של שנים בהן הושקעו כספים ובוצעו מניפולציות חקיקתיות כדי להשפיע על זהות היושבים בהם", טוען דגלאס קיית' ממרכז ברנן החוקר את מימון המירוצים הללו. התוצאה היא בלגן והוא יחמיר עוד יותר בשנים הקרובות, מזהיר הפוסט. זהו הדבר האחרון הנחוץ למערכת המשפטית, כאשר בתי המשפט נתפסים יותר ויותר כחלק מן המערכת הפוליטית המפלגתית.