המכירה הגיעה למיליארד דולר כאשר נמכרה "Femme de Venise III"
של אלברטו ג'יאקומטי ב-25 מיליון דולר (לעומת הערכה של 20-15 מיליון דולר). הכרוז לא הודיע על כך ורוב הנוכחים לא ידעו בזמן אמת שהם עדים לרגע היסטורי בתולדות שוק האמנות. התנופה נבנתה מן הרגע הראשון: שלוש היצירות הראשונות נמכרו במחירים שעלו משמעותית על ההערכות המוקדמות.
עוד כמה מן המכירות הבולטות: "Madonna of the Magnificat"
של בוטיצ'לי מתקופת הרנסנס נמכרה ב-48 מיליון דולר; היצירה
"Café Cart" של וויין תיבו מ-2012 נמכרה ב-6 מיליון דולר; הציור המופשט "Small False Start" של ג'ספר ג'ונס נמכר ב-55 מיליון דולר (50% מעל השיא הקודם לאותו צייר).
דייוויד נאש, שהיה יועץ האמנות של אלן, אמר כי איל ההיי-טק רכש ציורים בהתלהבות שאפיינה את כל תחומי ההתעניינות שלו, אשר כללו קבוצות ספורט, ביולוגיה ימית וחקר המוח. מספר מומחי אמנות אמרו, כי המכירה לימדה על כוח הרכישה של אלן יותר מאשר על התשוקה האמנותית שלו. "זה כמו מוח טכנולוגי: הכל במצב מעולה, בצבעים חיים, לא מטריד מדי, לא מיני מדי. זה כמו איש מחשבים שמביא בחשבון את הכל; כמעט כל יצירה היא דוגמה מושלמת לכך", סבור האמן והאספן אדם לינדמן. "האוסף לא אומר עליו הרבה; אתה לא יכול להסתכל עליו ולקבל מושג על אלן. זה מאוד אנליטי ומאוד מדויק".
כריסטי'ס הבטיחה מראש לשלם לעזבונו של אלן מחיר מינימום על כל האוסף, גם אם הוא לא יגיע למחיר זה – אך ברור שההכנסות עלו ויעלו בהרבה על אותו מינימום. במקביל גידרה כריסטי'ס את הסיכון שלה, כאשר השיגה מראש הצעות מינימום מרוכשים אפשריים, אשר התחייבו לשלם מחירים אלו גם אם במכירה עצמה הם יהיו נמוכים יותר. על-פי צוואתו של אלן, כל ההכנסות יופנו לצדקה. העיזבון לא מסר מה יהיו היעדים, אולי כדי למנוע התרחקות של קונים אפשריים שאינם מסכימים עם מטרה זו או אחרת.
אלן לא התחתן ולא הותיר אחריו צאצאים. בימי חייו הוא תרם למעלה מ-2 מיליארד דולר לקידום המדע, הטכנולוגיה, החינוך, שימור חיות הבר, האמנות והסיוע לקהילה. קרן משפחת פול אלן חילקה 494 מיליון דולר ל-1,500 מלכ"רים, והוא התחייב לחלק לצדקה לפחות מחצית מעזבונו. את עזבונו מנהלת אחותו, ג'ודי אלן, שהייתה שותפה לפעילותו הפילנטרופית. שווי העיזבון הוערך ב-20 מיליארד דולר עם מותו של אלן.