ארה"ב עומדת לחזות בעידן פוליטי מרתק – או בקרב נקמה אכזרי שאיש אינו רוצה. האם יהיה לדונלד טראמפ יריב של ממש בבחירות המקדימות אצל הרפובליקנים? מי יתמודד מטעם הדמוקרטים ב-2024 – ג'ו ביידן או מישהו שייצג כיוון שונה של המפלגה? זוהי תחזיתו של ג'יימס בנט ("לקסינגטון"), בעל טור בכיר באקונומיסט, ב-The .World Ahead 2023 בטווח הקצר ימשיך הנרקיסיזם של טראמפ להיות החור השחור סביבו תנוע הפוליטיקה האמריקנית. ממניעים משפטיים ופסיכולוגיים לא פחות מאשר פוליטיים, טראמפ סבור שאין לו ברירה אלא להתמודד שוב מול ביידן. אם לא יעשה זאת, הוא יהיה פגיע מול שורה של הליכים פליליים ואזרחיים, וגרוע יותר מבחינתו – יהפוך לחסר משמעות ויאבד את אור הזרקורים. אבל בחירות האמצע שוב הפכו אותו למפסידן, בעוד יריבו העיקרי – מושל פלורידה, רון דה-סנטיס – יצא מהן כמרכז הכוח הרפובליקני החדש וישאב אליו רבים מתומכיו של טראמפ. אחרים מסתכלים על גלן יונגקין, מושל וירג'יניה, המציע גרסה נעימה יותר ועדינה יותר מאשר דה-סנטיס של התרבות הרפובליקנית ומסע הצלב החברתי. יש מי שיפנו למייק פנס, אשר תודות לסירובו לתת יד לנסיונו המושחת של טראמפ לגנוב את הבחירות, יכול להציג את עצמו לאוונגליסטים כאדם בעל יושרה; מעניין יהיה לראות כמה זה ישנה, מעיר בנט. כנראה לא יותר מדי, כי אי-אפשר לשלול את סיכוייו של טראמפ. הוא יודע היטב כיצד לנצל לטובתו דווקא את חולשותיו, ובמשך שנים הפך את תומכיו למועדון המטריד את יריביו; הדוגמה ההרסנית ביותר הייתה 6 בינואר. מנקודת מבטו, ככל שמתרבים מתנגדיו והקולות מתחלקים ביניהם, כך מוטב. אולם, התנהלותו של טראמפ תמשיך לפגוע בו בבחירות הכלליות. אמירתו המפורסמת לפיה התמיכה בו לא תיפגע גם אם יירה במישהו בשדרה החמישית, מספרת רק חלק מהסיפור. הוא גילה, כי עליו גם להפגין ללא הרף את תמיכתו באנשיו; כאשר אמר שהתחסן נגד הקורונה, הקהל שלו הגיב בקריאות בוז. האובססיה של טראמפ סביב טיפוח הקנאים שלו מסבירה מדוע מעולם לא זכה ברוב הקולות, ואין סיכוי שזה יקרה כעת. לרוב האמריקנים נמאס לחלוטין מכל ההצגה שלו. בצד הדמוקרטי יופעל לחץ על ביידן שלא להתמודד בשל גילו והתמיכה הנמוכה בו. מועמדים אפשריים: מושל קליפורניה, גווין ניוסום; מושלת מישיגן, גרטכן וויטמר; ומושל קולורדו, ג'ארד פוליס. ברכע שהם יודיעו על התמודדותם, יעשו זאת דמוקרטים נוספים. ההיסטוריה לא הסבירה פנים לנשיאים מכהנים שניצבו מול מועמדים רציניים בתוך מפלגתם, אם כי ביידן עשוי לצלוח מבחן זה. אם זה יקרה, ייתכן שהאמריקנים יתבקשו לבחור בין שני זקנים מנוגדים בתכלית שאת שניהם הרוב הגדול אינו רוצה. אם לביידן יהיה מספיק שכל לסור הצידה, קאמלה הריס תצביע על תפקידה כסגנית הנשיא וזהותה כאישה שחורה, כסיבה לכך שהדמוקרטים צריכים להתייצב מאחוריה. חלקם יעשו זאת. אבל אישים אחרים בממשל – כמו שר התחבורה, פיט בוטייג'יג, ושרת המסחר האהודה על אנשי המרכז, ג'ינה ריימונדו – יתחרו מולה וכך יצוץ ויכוח סוער על הכיוון של המפלגה. האמריקנים חוששים לגורלה של הדמוקרטיה שלהם, אבל התמודדות שכזאת בשתי המפלגות יכולה להוות הפגנת כוח שלה – מסיים בנט.