הנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא הייתה מהירה וקשה. לפני שבועיים בלבד היה סם בנקמן-פריד כוכב-על. בורסת הקריפטו שלו, FTX, הוערכה ב-32 מיליארד דולר; הונו האישי היה לפיכך 16 מיליארד דולר. משקיעי ההון-סיכון של עמק הסיליקון ראו בו גאון המסוגל להדהים משקיעים בעודנו שקוע במשחקי וידאו. היו שסברו שיש לו סיכוי להיות הטריליונר הראשון בהיסטוריה. בוושינגטון הוא היה פניו של ענף הקריפטו, עומד בקשר עם פוליטיקאים ומשפיע על הרגולציה. כל מה שנותר מאלה הוא עשרות חברות קריפטו קורסות ושורה של חקירות פליליות ורגולטוריות. קריסתה המסחררת של FTX הנחיתה מכה אנושה על הענף, לו יש ממילא היסטוריה של שערוריות וכשלונות. הקריפטו מעולם לא נראה כה עברייני, בזבזני וחסר ערך – מציין אקונומיסט. הסיפור הופך למהמם יותר ככל שיוצאים הפרטים. כללי השימוש של FTX קבעו שהיא לא תלווה נכסים של לקוחותיה לזרוע המסחר שלה. אלא שבפועל, מתוך 14 מיליארד הדולרים של נכסי הלקוחות – היא הלוותה 8 מיליארד דולר לחברת המסחר Alameda Research שבבעלות בנקמן-פריד. כבטוחה היא קיבלה מטבעות דיגיטליים שהנפיקה בעצמה. הסתערות של הלקוחות על הבורסה חשפה את הבור בספרים. ומעל הכל: לאחר ש-FTX נכנסה להליכי חדלות פרעון, נעלמו מאות מיליוני דולרים מחשבונותיה. שוק הקריפטו מציג את המרכיבים המוכרים של בועות פיננסיות, וכמו בכל בועה – גם הפעם השאלה היא האם הקריפטו יוכל אי-פעם לשמש למשהו חוץ מאשר הונאות וספקולציות. ההבטחה הייתה לטכנולוגיה אשר תהפוך את התיווך הפיננסי למהיר יותר, זול יותר ויעיל יותר. כל שערורייה מרחיקה משקיעים ומגדילה את הסכנה שהענף כולו יתמוטט, אבל עדיין יש סיכוי שאם הענף יוכל להחזיק את הראש מעל המים, יום אחד תצוץ בו יזמות מאריכת ימים. לטכנולוגיה יש פוטנציאל, מדגיש אקונומיסט. בנקאות קונבנציונלית מצריכה תשתית ענקית ויקרה כדי ליצור אמון בין זרים. לעומת זאת, בלוקצ'יין פומבי בנוי על רשת של מחשבים שהעסקות ביניהם גלויות, ולפחות בתיאוריה – אמינות. מערכת של מטבעות וירטואליים והחוקים השולטים בהם יכולים להציע דרך חכמה יותר לבצע עסקות, כולל כאלו שהן יקרות מדי ואף בלתי אפשריות בעולם הפיזי; כך למשל יכולים אמנים לקבל תמלוגים על מכירת חוזרת של יצירות דיגיטליות.