הם לא נבחרו למשרה כלשהי, אבל במאבק נגד ההתחממות העולמית יש למיליארדרים יותר השפעה מאשר לרבים מראשי המדינות. בעוד ממשלות מתקשות לפעול במהירות, משקיעים ותורמים סופר-עשירים הולכים ותופסים את המושכות, תוך שימוש בעושרם כדי להוביל את המעבר לאנרגיה נקייה יותר לעבר הפרויקטים והאסטרטגיות המועדפים עליהם – קובע וושינגטון פוסט. מדובר בשמות המוכרים בכל בית: ג'ף בזוס (114 מיליארד דולר), מייקל בלומברג (77 מיליארד דולר), ביל גייטס (106 מיליארד דולר) לצד בעלי פרופיל נמוך יותר. תפקידם כמעצבי מדיניות מאחורי הקלעים גדל לנוכח התפתחות מדיניות האקלים של ממשל ביידן ופסגת שארם א-שייח בה הציגו את תוכניותיהם. זוהי נקודה של מתח גובר בתנועה האקלימית, כאשר מטרותיהם של המיליארדרים תופסות יותר ויותר תשומת לב. כמה מן המהלכים הפיננסיים והפילנטרופיים האחרונים של דמויות כמו סם בנקמן-פריד ואלון מאסק גורמים לשאול האם אישים אלו מתאימים לפתור את בעיות העולם כפי שהם טוענים – או שהם משתמשים בהשפעתם כדי להטות את המדיניות הציבורית לעבר הפרויקטים שלהם. רבים מהם יצאו נשכרים מאותו תיעוש עצמו שכעת הם מבקשים להציל את כדור-הארץ מפניו. חברת אוקספם מצאה לאחרונה, כי 125 מיליארדרים אחראים לפליטת גזים מאשר צרפת כולה. עם זאת, המיליארדרים נכנסים לחלל הריק ומציגים את עצמם כמי שמצויים במקום הנכון מבחינה פיננסית ואינטלקטואלית להתמודד עם אתגר גדול ממידותיה של הממשלה, ובדרך מצחצחים את תדמיתם כמצילי כדור-הארץ. יוזמות הנתמכות בידי גייטס עומדות בתור לקבל מיליארדי דולרים של סובסידיות אמריקניות ולקדם את המעבר לטכנולוגיות גרעיניות וללכידת פחמן, לאחר שהנשיא ג'ו ביידן חתם על חבילת האקלים שגייטס סייע לקדם. קרן כדור-הארץ של בזוס היא שותפה מרכזית של הממשל ביוזמה השנויה במחלוקת לסחר בפחמן כפתרון אפשרי למשבר האקלים. בלומברג כה בולט בתחום, עד שהוא מונה לשגריר מיוחד של האו"ם לענייני אקלים; הוא תרם 1.5 מיליארד דולר לתוכניות המסייעות להשתחרר מדלקים מאובנים. המיליארדרים של האקלים אינם תמיד שותפים אמינים, מציין הפוסט. לבנקמן-פריד היו תוכניות גדולות בתחום זה, אך הן קרסו יחד עם אימפריית הקריפטו שלו. מאסק, אשר הוביל באמצעות טסלה את מהפכת הרכב החשמלי, הכריז שהוא להוט לסייע לממשל ביידן – אך אז דחה את תוכניותיו, וכיום משמשת טוויטר שבבעלותו כבמה להפצת כזבים על משבר האקלים.