ה-NRA לא נוצח אך הוא פצוע. בתי המחוקקים המדינתיים הפכו לזירת הקרב העיקרית, וכאן הפכה פרקלנד לנקודת מפנה. ב-2019 עברו לבדה 67 חוקים של בטיחות נשק; השנה אושרו 45 נוספים, לעומת דחיית 95% מהחוקים שהציע לובי הנשק.
עדות מוחשית לשינוי באה בדבריו של מנהיג הרפובליקנים בסנאט, מיץ' מקונל. לפני ההצבעה בחודש יוני על חוק הנשק הדו-מפלגתי, הוא אמר לחברי סיעתו שהתחולל שינוי. בישיבה בדלתיים סגורות הציג צוותו ממצאים מדהימים של סקר פנימי ומקונל תמצת אותם: "תמיכה עד הגג במגבלות על נשק חם". היה צורך בעשרה רפובליקנים כדי לעקוף את הפיליבסטר; היו 15. החוק מחזק את בדיקות הרקע לפני רכישת נשק, במיוחד לבני 21 ומטה, ומקציב מימון לבדיקות נפשיות, ביטחון בתי ספר ומאבק באלימות.
זו הייתה התחלה. הכעס הציבורי, המקבל ביטוי בחקיקה, יכול להוות זרז לשורה של יוזמות שלבסוף יוכלו להביא לקיצו את העידן המביש של ירי המוני. לראשונה מזה עשרות שנים, רפובליקנים לוקחים ברצינות את דרישות מתנגדי הנשק. סוף-סוף הם חוששים מה-NRA פחות מאשר מהציבור. הסנאטורית ג'וני ארנסט, יקירת לובי הנשק, עברה צד; היא סיפרה שקווי הטלפון במשרדה הוצפו בתמיכה בחקיקה, ביחס של שישה לאחד. הסנאטור טוד יאנג אמר שאצלו היחס היה עשרה לאחד. הסנאטורית שלי מור-קפיטו שינתה את דעתה לאחר פגישה עם מצביעיה. שני סנאטורים רפובליקנים עמדו השנה לבחירה מחדש ותמכו בהצעה: יאנג וליזה מורקובסקי. שניהם ניצחו; יאנג – בפער של יותר מ-20 נקודות האחוז.
במקביל, נתוני סקרים שפרסם לאחרונה ארגון Everytown מלמדים, כי מועמדים במדינות המפתח פנסילבניה, ויסקונסין וקולורדו נענשו כאשר היו רכים מדי בנושא הנשק. כך למשל, בפנסילבניה הביס ג'ון פטרמן את מחמט אוז במרוץ לסנאט לאחר שתקף אותו בנושא זה וניצח בפער של חמש נקודות. עם זאת, הטיימס צופה שההתקדמות תיבלם בשל חזרת השליטה בבית הנבחרים לידי הרפובליקנים, אבל שנתיים הן פרק זמן קצר במאבק ממושך שכזה. הבוחרים ערים למתרחש; הם יוכלו להעניש ב-2024 את מי שיישבו בחיבוק ידיים.
הפתרון טמון במגוון של פעולות. Everytown מדבר על 38 יוזמות ברמת המדינות. ארגון זה וארגון גיפורד שמים שישה צעדים בראש סדר העדיפות: בדיקות רקע מקיפות; חוקי "דגל אדום" שימנעו נשק מבעלי עבר של אלימות במשפחה, חולי נפש ועוד; חוקים לאחסנת נשק שירחיקו אותו מידי ילדים; רשיונות לנשיאת נשק סמוי; בחינה מחדש של חוקי ההגנה העצמית; והחשוב מכל – יותר מימון לתוכניות למניעת אלימות. לתומכי בקרת הנשק יש משימות, אמצעים, תקווה ונחישות – מסיים הטיימס.