האחריות להסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021 מוטלת על
דונלד טראמפ - קובעת ועדת החקירה של בית הנבחרים, בדוח הסופי והמלא שלה (23.12.22). הדוח בן 850 העמודים מסכם את 18 חודשי עבודתה של הוועדה, אשר גבתה 1,000 עדויות ובדקה מאות אלפי מסמכים. השבוע כבר המליצה הוועדה בפני משרד המשפטים להעמיד לדין את טראמפ בארבע עבירות ובראשן התקוממות.
הוועדה הוקמה בידי הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים וכוללת שבעה דמוקרטים ושני רפובליקנים, שניהם מתנגדים בולטים של טראמפ. הנשיא לשעבר סירב לשתף פעולה עימה וכינה את פעילותה "משפט שדה". עם זאת, חלק ניכר מן העדים המרכזיים היו אישים בולטים בממשלו, ובהם: שר המשפטים לשעבר, ויליאם באר; היועץ המשפטי של הבית הלבן דאז, פט סיפולון; פרקליטו של טראמפ,
רודי ג'וליאני; בתו וחתנו של טראמפ,
איוונקה טראמפ ו
ג'ארד קושניר; יועצים משפטיים נוספים בבית הלבן ובקמפיין טראמפ; ופקידים בכירים בבית הלבן.
להמלצות הוועדה אין תוקף מחייב. משרד המשפטים מנהל חקירה משלו והשר מריק גרלנד מינה פרקליט מלווה, ג'ק סמית, לחקירות 6 בינואר ופרשת המסמכים באחוזת מאר-א-לאגו. ואילו ההמלצות החקיקתיות צפויות ברובן להידחות בידי הרפובליקנים, שיהוו רוב בבית הנבחרים החל ב-3.1.23. עם זאת, ההמלצות הפליליות מגבירות את הלחץ הציבורי על משרד המשפטים, ואת ההמלצות החקיקתיות יוכלו הדמוקרטים לנסות לקדם אם וכאשר יחוללו מהפך נגדי.
הוועדה קובעת, כי טראמפ ניהל "תוכנית רבת-שלבים לשנות את תוצאות הבחירות לנשיאות ב-2020". היא שבה בכך על התזה המרכזית שהציגה לאורך השימועים הפומביים, ולפיה אירועי 6 בינואר לא היו התפרצות ספונטנית ונקודתית, אלא השיא בשורה של מהלכים מאחוריהם עמד טראמפ. הוועדה רואה את זרע האירועים חודשים לפני הבחירות, כאשר טראמפ הכריז שרק הונאה עלולה לגרום לו להפסיד וטען שההצבעה בדואר - שהייתה נרחבת במיוחד בשל הקורונה - היא פתח לזיופים נרחבים.
ההסתערות על הקפיטול - לשיטתה של הוועדה - באה לאחר שנכשלו כל השלבים האחרים בתוכנית, שהתבססה על טענת השקר בדבר הונאות בחירות רחבות היקף. הללו כללו עשרות הליכים משפטיים (שבכולם כשלו טראמפ ותומכיו), לחצים על אישים במדינות המפתח שלא לאשר את נצחונו של
ג'ו ביידן בהן, תוכנית לשלוח לקונגרס רשימה מזויפת של אלקטורים שכביכול הצביעו בעד טראמפ, לחצים על בכירי משרד המשפטים להודיע שקיימים חשדות כבדים לזיוף, תוכנית למנות פקיד בדרג בינוני במשרד המשפטים לשר בפועל כדי לקדם את טענת הזיוף, קריאה של טראמפ לתומכיו להגיע בהמוניהם לוושינגטון ולצעוד לקפיטול, ולחצים על סגן הנשיא
מייק פנס לנצל את מעמדו כיו"ר הישיבה ב-6 בינואר ולא לאשר את התוצאות. ואילו כאשר הייתה ההסתערות בעיצומה, ישב טראמפ בחיבוק ידיים במשך שלוש שעות ודחה את כל ההפצרות - כולל של בני משפחתו ומקורביו הנאמנים ביותר - לדרוש מתומכיו לפנות את הקפיטול.
שינוי נרחב בחוק הצבעת האלקטורים
הוועדה פרסמה במקביל את תמלילי עדויותיהם של למעלה מ-40 עדים ומתכננת לפרסם תמלילים נוספים עד סוף השנה. התמלילים מעלים, כי כ-25 עדים שמרו על זכות השתיקה על-פי התיקון החמישי לחוקה, המאפשר להימנע מהפללה עצמית. ואילו קסידי הצ'ינסון - עוזרת לראש הסגל, מארק מדואוז (שסירב להופיע בפני הוועדה) - שהייתה עדה מרכזית לאירועים בבית הלבן, טענה שעורך דין המקורב לטראמפ פנה אליה לפני העדות ולחץ עליה "להגן על הנשיא".
הוועדה ממליצה לשנות את התיקון ה-14 לחוקה, כך שטראמפ - ומי שיבצע מעשים דומים - לא יוכלו להתמודד למשרה ציבורית כלשהי. תיקון שכזה הוא הליך סבוך וארוך, וקלושים מאוד הסיכויים שיבוצע. עוד היא ממליצה להעמיד לדין משמעתי ארבעה מחברי בית הנבחרים, ובראשם היו"ר המיועד קווין מק'ארתי, בטענה שסייעו למסתערים בסיורים שערכו עימם בקפיטול בימים שקדמו ל-6 בינואר; המלצה זו תידחה בידי הרוב הרפובליקני. הוועדה ממליצה שהקונגרס יחזק בחקיקה את סמכותו להוציא צווים לקבלת עדויות ומסמכים, לאחר ששורה של אישים בממשל טראמפ הפרו את הצווים שהוציאה הוועדה.
לעומת זאת, שתי המפלגות הסכימו על שינויים בחוק הצבעת האלקטורים ושני הבתים צפויים לאשר אותם בסוף השבוע. השינויים מתייחסים במישרין להליך אשרור הבחירות בקונגרס - אותו הליך שעמד במוקד נסיונותיהם של טראמפ והפורעים. החוק המתוקן יקבע, כי יהיה צורך ב-20% מחברי כל אחד מן הבתים כדי לחייב דיון והצבעה באשרור ההצבעה במדינה מסוימת, לעומת שניים בלבד (אחד מכל בית) כיום. הוא גם יבהיר, כי תפקידו של סגן הנשיא בישיבת האשרור הוא טקסי בלבד, ויהדק את הפיקוח על אמינות הצבעות האלקטורים שיובאו לאישור הקונגרס. חבר הוועדה ג'יימי רסקין הציע לבטל לחלוטין את שיטת האלקטורים (הקבועה בחוקה) אך הוועדה דחתה את ההצעה, שסיכוייה להתממש היו קלושים מאוד ממילא.