בעוד שערי הריבית הגואים מטלטלים את השווקים הפיננסיים, גוברת הסכנה במה שמכונה "בנקאות הצללים" – מוסדות בלתי מפוקחים המענקים למעלה ממחצית מאשראי הצרכנים והעסקים בארה"ב, מזהיר וושינגטון פוסט. חלק מהמאסדרים חוששים, כי בעוד המשק האמריקני גולש לעבר מיתון בשנה הנכנסת, הבעיות ב"בנקאות הצללים" יחלחלו למערכת הפיננסית ויגדילו את מספר המשרות שיאבדו.
נכון לעכשיו, הבנקים הגדולים והממוסדים מסתדרים עם העלאות הריבית החדות של הפדרל ריזרב, תודות למגבלות שהוטלו על הענף לאחר משבר 2008 ואשר דורשות מהן להגדיל את הונם כדי להתמודד עם חובות אבודים. אבל הסיכונים הפיננסיים לא נמוגו אלא עברו אל מחוץ לאור הזרקורים. הרגולציה שאחרי המשבר הפיננסי לא טיפלה בקרנות גידור, חברות ביטוח, מנהלי נכסים, קרנות הון והפינטק. הללו יושבים על בסיס הון צר יותר ורכשו נכסים שמהם יתקשו להיפטר בשוק משברי.
"אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד מהסיכונים הלא-בנקאיים ליציבות הפיננסית", אמר החודש סגן יו"ר הפדרל ריזרב לענייני פיקוח, מייקל באר. תחום מדאיג במיוחד הוא שוק ההלוואות הפרטיות – 1.5 טריליון דולר – אשר היקפו יותר מאשר הוכפל בשנים האחרונות וכעת מתחרה בשוק אג"ח הזבל כמקור למימון תאגידי. בין המשקיעים הגדולים ביותר תחום מצויות קרנות פנסיות מדינתיות של קליפורניה, ניו-יורק, אריזונה ואחרות. כאשר ביקשו להעלות את התשואות בעידן של ריבית אפסית, הן השקיעו בקרנות המעניקות אשראי לחברות בינוניות מסוכנות ולפעילים בהשתלטות על חברות.
חברות הון פרטיות משתמשות בכספים אלו לרכישות ממונפות, לעיתים בהיקפים של מיליארדי דולרים. הלווים מצידם מעדיפים מלווים אלו, המעניקים להם סכומים גדולים יותר ובלא הצורך לשאת ולתת עם מספר גדול של מלווים. בשנת 2013 קרא ה"פד" לבנקים שלא להעניק הלוואות לחברות שחובותיהן גדולים יותר מפי שישה מרווחיהן, אך מגבלה זו איננה חלה על המלווים החוץ-בנקאיים. רוב ההלוואות הללו ניתנות בריבית משתנה – מה שמעלה כעת את הכנסות המלווים, אך מקשה על הלווים. הלחץ על החברות הלוות עלול להביא לגלים של צמצומים, כולל פיטורים.
גופים חוץ-בנקאיים מעניקים כיום קרוב ל-60% מהאשראי הצרכני והעסקי ו-70% מן המשכנתאות. הם חיוניים לכלכלה, אך יש להם הרגל להיכנס לצרות – מאפיין הפוסט. הוא מזכיר, כי היו אלו בנק ההשקעות ליהמן ברדרס וחברת הביטוח AIG אשר נזקקו ב-2008 לחילוץ ב-182 מיליארד דולר שהצית את המשבר הפיננסי.
מועצת הפיקוח על יציבות פיננסית, שהוקמה ב-2010 כחלק מלקחי המשבר, החילה את כללי הפיקוח על ארבעה גופים חוץ-בנקאיים שקריסתם עלולה לגרום משבר נרחב. אולם, ממשל טראמפ הקשה על החלה דומה ובשנת 2018 שחרר את הגוף החוץ-בנקאי האחרון מן הפיקוח. משרד האוצר של ממשל ביידן צפוי לשכתב בשנה הבאה את הכללים מימי טראמפ. לפני שבועיים הזהירה המועצה, כי גופים חוץ-בנקאיים מהווים נקודת תורפה במערכת הפיננסית וכי חולשתם מעמיקה בשל עליית הריבית.