ספינות נושאות חיטה וגרעינים אחרים מאוקראינה מגיעות לנמל איסטנבול דרך מיצרי הבוספורוס, אך רוסיה מונעת את רוב התעבורה הימית מאוקראינה. התקפותיה על נמלי המדינה פוגעות במסופים מהם מוטענים החיטה והתירס על הספינות. מאחר ששתי המדינות ייצאו עד לפני המלחמה רבע מהחיטה העולמית, התוצאה היא החמרה במשבר הרעב העולמי, בעוני ובתמותה – מדווח ניו-יורק טיימס. ארה"ב ובעלות בריתה פועלות לצמצם את הנזק. פקידים אמריקנים מנסים לסייע לאיכרים אוקראינים לייצא את תוצרתם ברכבות למזרח אירופה ובספינות בנהר הדנובה. אך כאשר החורף הכבד מגיע ורוסיה מחריפה את התקפותיה על התשתיות האוקראיניות, מחמיר המשבר שכבר היה קשה בשל בצורות בקרן אפריקה ותנאי מזג אוויר קשים מן הרגיל בחלקים אחרים של העולם. תוכנית המזון העולמית של האו"ם מעריכה, כי 345 מיליון בני אדם כבר סובלים מחוסר מזון משמעותי או מצויים בסכנה כזו – יותר מכפליים ממספרם בשנת 2019. המחסור במזון והעלייה במחירים מכאיבים בצורה משמעותית באפריקה, אסיה ואמריקה. פקידים אמריקנים מודאגים במיוחד מאפגניסטן ותימן שסועות המלחמות. מצרים, לבנון ויבואניות מזון גדולות אחרות מתקשות לפרוע את חובותיהן ולכסות את ההוצאות בשל הזינוק בעלויות. אפילו במדינות עשירות כמו ארה"ב ובריטניה, יש תושבים רעבים בשל האינפלציה המאמירה. שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הודיע לפני שבועיים, כי ארה"ב תתחיל להעניק פטורים גורפים מעיצומים שהיא מטילה ברחבי העולם, כדי להבטיח שמזון וסיוע חיוני ימשיכו לזרום. זהו השינוי המשמעותי ביותר במדיניות העיצומים האמריקנית מזה שנים, לאחר החלטה דומה של מועצת הביטחון בחודש שעבר. ההתקפות הרוסיות המכוונות על שרשרת אספקת המזון יוצרות בעיה שונה לחלוטין. מוסקבה הגבילה את הייצוא שלה עצמה, ובכך גרמה לעליות מחירים ברחבי העולם. משמעותית במיוחד היא הפסקת מכירת הדשנים הנחוצים לחקלאים; רוסיה הייתה היצואנית הגדולה ביותר שלהם לפני המלחמה. במקביל, צנח ייצוא הגרעינים האוקראיני בחודשים מרס-נובמבר ל-3.5 מיליון טון לחודש, לעומת 7-5 מיליון טון בשנים קודמות. המספר היה נמוך עוד יותר אלמלא ההסכם מחודש יולי, בו הסכימה רוסיה לאפשר ייצוא משלושה נמלים אוקראיניים; היא ממשיכה לחסום שבעה נמלים ימיים אחרים. כמו-כן פעילים שלושה נמלים לאורך הדנובה. ההסכם המקורי היה לארבעה חודשים ובנובמבר הוארך בארבעה נוספים.