במשך 1,016 ימים הייתה סין סגורה בפני העולם. רוב הסטודנטים הזרים עזבו אותם עם פרוץ המגיפה, תיירים הפסיקו לבוא, מדענים סינים חדלו להשתתף בכנסים בינלאומיים. כאשר המדינה שבה ונפתחה (8.1.23), יש לכך תוצאות ניכרות בכל התחומים – מדווח אקונומיסט. תחילה: פחד. הנגיף משתולל בסין, עשרות מיליונים נדבקים מדי יום, בתי החולים כורעים תחת העומס. למרות שמדיניות ה"אפס קורונה" הצילה חיים רבים מספור (במחיר כבד לזכויות הפרט), הממשלה לא ניצלה את הזמן לצבור תרופות, לחסן זקנים ולהכין נהלים לטיפול בחולים. מודל אקונומיסט צופה, כי 1.5 מיליון סינים ימותו בחודשים הקרובים. מחשש להיראות חלשה, סין מסרבת לקבל סיוע חיצוני, אפילו חיסונים חינם מאירופה אבל יתר העולם יכול להתכונן להשלכות הכלכליות של פניית הפרסה הסינית. המשק הסיני עשוי לרשום צמיחה שלילית ברבעון הראשון, במיוחד אם השלטונות ישנו כיוונים ויחזרו להטיל סגרים כדי להוריד את מספר החולים. אבל בסופו של דבר הפעילות הכלכלית תזנק, יחד עם ביקוש לטובין, שירותים וסחורות. ההשפעה תורגש בחופי תאילנד, במפעלים של אפל וטסלה, בבנקים המרכזיים. הפתיחה מחדש של סין תהיה הסיפור הגדול של 2023. יש הצופים שהתוצר ברבעון הראשון של 2024 יהיה גבוה ב-10% מזה של הרבעון הנוכחי, מה שאומר שסין יכולה להניע עימה את כלכלת העולם כולו. המפלגה מקווה שהיא תישפט על-פי ההבראה בעתיד ולא על-פי הטרגדיה הנוכחית. סיומו של הבידוד הסיני הוא חדשות טובות למי שתלויים בהוצאותיהם של הסינים, החל מקניונים בהונג-קונג וכלה במלונות בחופי פוקט; תיירים-בכוח נוהרים לאתרי נסיעות. גם יצואנים לסין ייצאו נשכרים: המדינה קונה חמישית מהנפט בעולם, יותר ממחצית מהנחושת המעובדת והניקל, ולמעלה מ-60% מעפרות הברזל. אבל במקומות אחרים התוצאות יהיו כואבות. ברוב העולם הפתיחה-מחדש של סין לא תאיץ את הצמיחה אלא את האינפלציה, והבנקים המרכזיים ייאלצו להמשיך להעלות את הריבית. מדינות המייבאות סחורות, כולל רוב המערב, מצויות בסכנה גדולה במיוחד. קחו למשל את הנפט: התאוששות סינית תגביר את הביקוש בשוק לחוץ ממילא, ומחיר הנפט עלול לעבור את רף ה-100 דולר לחבית – מה שיגביר עוד יותר את האינפלציה. כנ"ל לגבי הגז הטבעי, שמחירו יעלה כאשר אירופה תצטרך למלא מחדש את מאגריה אחרי החורף. ייתכן אפילו שכבר בחודשים הקרובים יחסרו ליבשת 7% ממקורות האנרגיה שלה והיא תיאלץ להנהיג קיצוב בחשמל. מבחינת סין עצמה, אין המדובר בחזרה למצב של ערב המגיפה. לאחר האכיפה הדרקונית של ה"אפס קורונה", משקיעים רבים רואים את סין כמקום מסוכן יותר. חברות זרות פחות בטוחות לגבי פעילותן במדינה. רבות מהן מוכנות לשלם יותר תמורת ייצור במדינות אחרות. ההשקעה במפעלים חדשים נמצאת בירידה, בעוד מספר החברות העוזבות את סין נמצא בעלייה. אקונומיסט מציע לפקידים הסינים להיזכר בהיסטוריה. הפתיחה-מחדש הקודמת של סין, אחרי הבידוד בימי מאו, הובילה לשגשוג אדיר כאשר טובין, אנשים, השקעות ורעיונות חצו את הגבול בשני הכיוונים. הן סין והן העולם יצאו נשכרים, עובדה שפוליטיקאים בוושינגטון ובייג'ינג נוטים להשכיח. עם קצת מזל, גם הפתיחה-מחדש הנוכחית עשויה להצליח. אך אין ספק שיימשך חלק ממצב הרוח של פרנויה ושנאת זרים שיצרה המפלגה לאורך המגיפה. כמה בדיוק סין תהיה פתוחה? נחיה ונראה.