קשה לעשות מיליארד דולר, וקשה לחלק אותם בצורה הגיונית. "בקרוב אוריש לבני את הקללה את הדולר האלוהי", כתב אנדרו קרנגי ב-1889, הנדבן שגם התנגד נחרצות למתן צדקה לפושטי יד. למעלה ממאה שנים מאוחר יותר, דור חדש של פילנתרופים מתמודדים עם אותה סוגיה. מייסדי חברות היי-טק שולטים ברשימת עשירי העולם (12 מתוך 25 הראשונים בדירוג פורבס), ותרבות חזקה של נתינה בעמק הסיליקון משמעותה שגם בתרומות הם נותנים את הטון: מאז 2021 הם נתנו קרוב ל-75% מסכומי הצדקה של 50 האמריקנים העשירים ביותר. גל הכסף הזה מלווה בצורת החשיבה שיצרה אותו, מציין אקונומיסט. תרבות ההיי-טק מתגלמת על מהירות, גמישות ולימוד מכישלון. חברות ומייסדיהן רוצים להגיע במהירות לשוק, להתרחב ולהתמודד עם בעיות רק כאשר הן מתעוררות. הנדבנות שלהם פועלת באותה צורה. ראו את ההבדל בין הדור הנוכחי לבין זקן השבט, ביל גייטס. כאשר הקים ב-2000 את קרן הצדקה שלו, היא הפכה למודל לגישה טכנוקרטית ונוקשה לעשיית טוב. גייטס ואנשיו דירגו את המקבלים לפי מידת "ההחזר החברתי" שהם מפיקים ודרשו דוחות התקדמות סדירים. אם הכסף לא הוצא ביעילות – המימון הופסק. ענקי ההיי-טק הנוכחיים סבורים שביורוקרטיה כזאת רק מפריעה לחלוקת הכסף. מקנזי סקוט, רעייתו לשעבר של ג'ף בזוס, מדגישה את הגישות החדשות. היא חילקה 14 מיליארד דולר מאז 2019 בלא מגבלות על השימוש בהם. GiveDirectly, שבין מממניה מצויים כמה מטייקוני ההיי-טק, נתנה בעשור האחרון 500 מיליון דולר במישרין לעניים ביותר בעולם. מלכ"רים מסוג Foundations, המחויבים על-פי לחלק מדי שנה 5% מנכסיהם, יוצאים מהאופנה. במקומם נכנסים donor advised funds" (DAFs)", הנתונים לפחות פיקוח אך נהנים מהקלות מס משמעותיות. חלק מתומכי ההיי-טק משתמשים בחברות בע"מ רגילות. רבים מכוונים הכי גבוה שאפשר: למה רק להתקדם בהבנת סרטן המוח ולא לשאוף לרפא את כל סוגי המחלה? לרוב זהו שינוי מבורך, סבור אקונומיסט. העולם עמוס בבעיות, וככל שיותר אנשים חכמים ינסו לפתור אותן – כך מוטב. מגזר ההיי-טק סופג ביקורת רבה, אך את מודל התרומות שלו בהחלט כדאי להעתיק. אבל כדאי לתורמים לזכור כמה דברים. אחד מהם הוא המניע: בדרך כלל הוא אכן הרצון לעשות טוב, אך יש סכנה שהנתינה תהפוך למטרה בפני עצמה ולא לאמצעי. השני הוא עקרון "חשיבה מוטת עקרונות" – מושג מעמק הסיליקון, ולפיו הבנת מקור הבעיה היא שלב חיוני בדרך לפתרונה, ומונע שפיכת כסף רע אחרי כסף טוב. אבל בצדקה אין משוב שכזה, וזה אומר שיוזמות גרועות יכולות להימשך כל עוד התורמים מזרימים את הכסף ושהצוות שלהם מצדיק את קיומו. אחת הסיבות לגישה הביורוקרטית של קרן גייטס היא להפחית סיכונים כאלה, בכך שהיא מוודאת שהכסף אכן מתורגם לתועלת. סכומי הכסף האדירים שמזרים הדור החדש של ענקי ההיי-טק אכן מבטיח שייעשו הרבה דברים טובים, אבל לימוד מהדור הקודם יכול למקסם את התועלת.