"פשעי אלימות ובמיוחד פשעים בנשק שונים זה מזה בחלקי ארה"ב, ואי-אפשר לטפל בהם בגישה אחידה. מי שחי באזור מסוים ואחראי לאכיפת החוק שם, יודע הכי טוב כיצד לעשות זאת". כך אומר (3.4.23) מנהל הסוכנות לאלכוהול, טבק, נשק וחומרי נפץ (AFT), סטיבן דטלבך, במפגש למנויי וושינגטון פוסט.
בארה"ב יש 400 מיליון כלי נשק - המדינה היחידה בעולם בה מספר כלי הנשק גדול ממספר התושבים (330 מיליון). מאז תחילת 2023 נהרגו 11,000 אמריקנים מכלי נשק - קצב של למעלה מ-110 ליום. דטלבך ציין, כי ה-ATF מונה 5,000 עובדים בלבד, רק מחציתם סוכנים נושאי תגים - בעוד משטרת ניו-יורק לבדה מונה 36,000 איש. "סוכנות קטנה עם בעיה עצומה", הגדיר.
בשל כך, הסביר דטלבך, ATF מתמקדת בשיתופי פעולה עם גורמי אכיפה פדרליים, מדינתיים ומקומיים. "אנחנו מביאים לשולחן משהו שעוזר לקהילות: אנחנו המומחים לנשק ולחומרי נפץ". דטלבך הדגיש את תוכנית crime gun intelegence: "אנחנו מוציאים מהזירה כל ראיה שאפשר - מהנשק עצמו, מהקליעים, מהמחסנית ומהזירה. כך נוצר מאגר מידע לאומי של היסטוריית הפשע של אותו כלי נשק בכל ארה"ב". במקביל, ATF יכולה גם לאתר בתוך שעות את ההיסטוריה של כלי הנשק מהמוכר וכך להגיע ליורה אם נמלט.
דטלבך ציין, כי החוק אוסר ליצור מאגר לאומי של מחזיקי נשק, ולכן הסוכנות יכולה לטפל רק בפשעים אחרי שהם מתרחשים. "תפקידנו הוא לוודא שמוכרי הנשק מצייתים לכללים, ורובם עושים זאת. במקרים קיצוניים אנחנו יכולים לשלול את הרשיונות שלהם. אנחנו גם פועלים למנוע העברת נשק ממוכרים חוקיים למוכרים בלתי חוקיים, ולכל הפחות להאט את המעבר הזה".
דטלבך נשאל האם יש ל-AFT די תקציבים והאם יש לחצים עליה מצד הקונגרס. הוא השיב: "איש לא ילחץ עלינו. אנחנו סוכנות אכיפה וזה מה שנעשה: להגן על הציבור האמריקני באמצעים שבידינו. אין סוכנות אכיפה בעולם שלא תגיד שהייתה יכולה לעשות יותר עם יותר משאבים. קיבלנו תוספת תקציב ואני מקווה שכולם יבינו שהעבודה שלנו איננה מפלגתית".
לדברי דטלבך, "אני חושש שאנשים יתרגלו לרמה הזאת של אלימות נשק, שיחשבו שזה חלק מהתרבות שלנו. זה לחלוטין לא אמריקני ועלינו לומר זאת בלא הרף. שאנשים יפחדו לשלוח את ילדיהם לבית הספר, שיפחדו לשבת על המרפסת, שיפחדו ללכת לקונצרט - זה לא אמריקני.
"יש סיבות רבות לריבוי אלימות הנשק, כולן באות ביחד וצריך לטפל בכולן. אסור לומר שזו בעיה שאינה ניתנת לעצירה. הנשיא ג'ו ביידן צודק באומרו שטרם עשינו מספיק. יש הרבה אפשרויות לדון עליהן ולהחליט אלו לנקוט. אני אומר לקונגרס: תחליטו ואנחנו נבצע".
דטלבך התייחס למי שרוכשים נשק כדי להגן על עצמם: "החוקה מעניקה את הזכות לשאת נשק ועלינו לכבד זאת. הקונגרס הוא שיחליט האם לאסור נשק תקיפה [כפי שקורא ביידן שוב ושוב], ואם הוא יבקש - ניתן לו את כל המידע הטכני. רמת הקיצוניות האלימה חמורה מאוד, ואני אומר את זה גם כיהודי גאה. מותר להחזיק נשק להגנה עצמית, אך עלינו לקוות שנחיה במדינה בה הרשויות הן שיוכלו להגן על התושבים. זה לא המערב הפרוע בו כל אחד מגיב בעצמו על אלימות, אולי באלימות משלו".