אם יש משהו שהאמריקנים מכל קצווי הקשת הפוליטית מסכימים עליו, הוא שהמשק זקוק לתיקון. כמעט 80% מהם אומרים בסקרים שתנאי החיים של ילדיהם יהיו גרועים משלהם – השיעור הגבוה ביותר מאז החלו סקרים אלו ב-1990; אז רק 40% סברו כך. הפעם האחרונה בה נרשם שיעור גבוה במיוחד הייתה במשבר הפיננסי של 2008. אבל ארה"ב עודנה המדינה העשירה ביותר, היצרנית ביותר והיזמית ביותר בעולם, ובמספר מרשים של נתונים היא משאירה אבק לבאות אחריה – מציין אקונומיסט. נתחיל עם המדד המוכר ביותר להצלחה כללית: התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג). ב-1990 חלקה בתוצר העולמי היה רבע; הוא כמעט ולא השתנה, למרות הזינוק האדיר של סין. שליטתה בעולם העשיר היא מהממת: 58% מהתוצר של מדינות G7 לעומת 40% ב-1990. רק במדינות הנפט והפיננסים האולטרה-עשירות התוצר לנפש גבוה יותר. ההכנסה הממוצעת גדלה מהר בהרבה מאשר במערב אירופה ויפן. במיסיסיפי, המדינה הענייה ביותר בארה"ב, היא 50,000 דולר לשנה – יותר מאשר בצרפת. הביצועים מרשימים גם ברבים ממרכיבי הצמיחה. מספר העובדים כיום גבוה כמעט בשליש לעומת 1990, בעוד במערב אירופה וביפן העלייה הייתה בעשירית בלבד. מספר בעלי ההשכלה האקדמית ביניהם עלה; נכון שהם עובדים יותר שעות מאשר האירופים והיפנים, אבל הם גם יותר יצרניים. חברות אמריקניות הן בעלות חמישית מהפטנטים הרשומים מחוץ לארה"ב, יותר מאשר סין וגרמניה ביחד. חמש החברות המשקיעות את הסכומים הגדולים ביותר בעולם במו"פ הן אמריקניות – 200 מיליארד דולר יחדיו בשנה שעברה. למי שהשקיע 100 דולר במדד סטנדרד אנד פור בשנת 1990 יש כיום 2,000 דולר – פי ארבעה מפירות ההשקעה בכל מדינה עשירה אחרת. נקודת תורפה: ההכנסה הנוכחית של האמריקנים באה על חשבון השקעותיהם בביטחון הסוציאלי, שהיא נמוכה בהרבה מאשר במדינות אחרות. אבל גם כאן נרשמה עלייה, כולל בתחום ביטוח הבריאות. בשנת 1979 היוו תשלומי ההעברה שליש מהכנסת המשפחות העניות ביותר בארה"ב; ב-2019 הן היו שני שלישים. תודות לכך, הכנסותיהם של שני העשירונים התחתונים גדלו ב-74% מאז 1990.