לאחר הוריקן משתרר רוגע כמעט אופורי: סכנת החיים חלפה. אבל תחושה זו מתפוגגת וניתן לגשת להערכת הנזק: עד כמה הוא כבד? כמה זמן יידרש לשיקום? כנ"ל לגבי הטלטלה במערכת הבנקאות האמריקנית, קובע אקונומיסט: שני בנקים קרסו, מאז לא קרס שום בנק נוסף, יש תחושת רווחה, הגיע הזמן לבדוק מה קרה וכיצד ממשיכים. מהו הנזק? קשה לומר בצורה מיידית, אבל הבנקים האמריקנים חייבים לפרסם דוחות רבעוניים המספקים מבט מגובה 30,000 רגל. עונת הדוחות כבר בעיצומה ובשבוע הבא (24.4.23) יתפרסם הדוח של פירסט ריפבליק – הבנק שכמעט קרס גם הוא בחודש שעבר. מבט-העל מלמד נכון לעכשיו, כי הנזק לא התפזר בשווה לרוחב הענף. הדרך הקלה ביותר היא לבחון שלושה פרמטרים – פקדונות, הכנסות מריבית ורווחים – בשלושה בנקים בגדלים שונים. הגדול ביותר הוא ג'יי.פי מורגן-צ'ייס, עם נכסים ב-3.7 טריליון דולר. PNC הוא אחד הבנקים האיזוריים הגדולים, עם נכסים ב-560 מיליארד דולר. את השלישייה משלים Western Alliance Bancorp מאריזונה, בעל נכסים ב-70 מיליארד דולר. מצבו של מורגן-צ'ייס טוב בכל הפרמטרים. פקדונות מבנקים אחרים עברו אליו וכך היקפם גדל ב2% מתחילת השנה. גם אם הגידול לא יהיה קבוע, הבנק מצפה לעלייה בהכנסות מריבית (הפער בין הריבית על פקדונות לבין הריבית על הלוואות). בסוף 2022 צפה מורגן-צ'ייס הכנסות של 74 מיליארד דולר בסעיף זה ב-2023; התחזית הנוכחית היא 81 מיליארד דולר. כל אלו סייעו להעלות את הרווח הרבעוני ל-12.6 מיליארד דולר, 15% יותר מאשר ברבעון הקודם וזינוק של 50% לעומת הרבעון המקביל. מורגן-צ'ייס נראה יציב כמו לפני הטלטלה ואולי אפילו עוד יותר. המצב פחות מזהיר ב-PNC. החדשות הטובות הן היציבות בפקדונות: 437 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון, לעומת 435 מיליארד דולר ברבעון הקודם. בצד הפחות מזהיר, 72% מלקוחותיו מחזיקים את כספם בחשבונות שאינם נושאי ריבית והבנק צריך לשלם להם 1.66% לשנה כדי שיעשו זאת – לעומת 69% ברבעון הקודם בריבית של 1.07%, מה שאומר שהוצאות הריבית שלו עלו. ההכנסות מריבית על הלוואות נתנו פיצוי חלקי בלבד, וההכנסה נטו בסעיף הריבית ירדה מ-3.7 ל-3.6 מיליארד דולר. אין ספק שהבנק זהיר – הוא הגדיל את ההלוואות ב-1% בלבד ברבעון הראשון – ובשורה התחתונה הרווח כמעט ולא גדל ברבעון.