האזהרות מפני מיתון בארה"ב החלו בראשית 2022, כאשר האינפלציה גאתה, המשק הצטמצם ומצב רוחם של הצרכנים היה עגום. למעלה משנה מאוחר יותר, החששות לא התממשו: המשק ממשיך לצמוח, האינפלציה יורדת והאבטלה מצויה בשפל של 50 שנה. אולם, בסוף השבוע פורסם, כי המשק האמריקני צמח ברבעון הראשון בקצב שנתי של 1.1% בלבד, לעומת 2.6% ברבעון הקודם. האם זו התחלתו של המיתון? מומחים חלוקים בתשובתם לשאלה, מדווח וושינגטון פוסט. רבים אומרים שהמשק האמריקני מצוי בצומת דרכים, בהמתנה לראות עד כמה העלאת הריבית בידי הפדרל ריזרב תפגע בו. מדוע כה קשה לחזות לאן מועדות פניו של המשק? הפוסט עומד על ארבעה גורמים המערפלים את התמונה. שוק עבודה חזק שלוש השנים האחרונות היו יוצאות דופן. המשק שקע למיתון בשל הקורונה בתחילת 2020, 20 מיליון איבדו את עבודתם – וההתאוששות הייתה מהירה מאוד. המעסיקים הוסיפו מאות אלפי משרות מדי חודש, האבטלה עומדת על 3.5% בלבד ואבטלת השחורים היא הנמוכה ביותר בהיסטוריה. כתוצאה מכך, האמריקנים ניצבים בעמדה מצוינת להתמודד עם האינפלציה וחוסר הוודאות. השכר אומנם עולה באיטיות, אך יש עבודה ותחושה שאפשר להחליף אותה בקלות – מה שמאפשר להם להמשיך להוציא כסף. נכון לעכשיו, קצב שכירת העובדים מהיר מקצב הפיטורים בענפי ההיי-טק, התקשורת והפיננסים. שוק העבודה – עמוד תווך של ההסתגלות הכלכלית – מוביל ל"מיתון מתגלגל", בו ענפים שונים נקלעים לקשיים אך לא בבת אחת. התוצאה היא צמיחה – אומנם נמוכה, אך צמיחה. אולם, התמונה עלולה להשתנות במהירות אם מצבו של המשק ככלל יחמיר. ה"פד" אומנם צופה שהאבטלה תעלה השנה בשיעור מתון בלבד ותגיע ל-4.5%, אך עלייה חדה יותר איננה בלתי אפשרית. סיוע ממשלתי במהלך הקורונה הזרים הממשל 5 טריליון דולר למשקי הבית ולמגזר העסקי: סיוע במזומן, הלוואות בריבית נמוכה, תלושי מזון. התוצאה הייתה תוספת של 2.3 טריליון דולר לחשבונות הבנק, אשר סייעו למשקי הבית לממן את ההוצאות גם כאשר האינפלציה הגיעה לשיא של 40 שנה. כסף זה הוא גם סיבה מרכזית לכך שלפחות בינתיים – אין מיתון. אבל מובן שהזמנים הטובים הללו לא יימשכו לעד: החסכונות העודפים יאזלו בקיץ הקרוב ויש כבר סימנים להאטה בצריכה של מכוניות, מכשירי חשמל, ביגוד וריהוט. ביקוש ער לנסיעות, מסעדות ושירותים נוספים לעומת ההאטה ברכישת טובין, נמשכת הגאות בצריכת שירותים כמו נסיעות, מסעדות, קונצרטים וספורט – והיא סייעה למשק להמשיך לצמוח למרות שהתפוקה התעשייתית ירדה לשפל של שלוש שנים. הביקורים בבתי קולנוע עלו לרמה גבוהה מזו של ערב הקורונה; ההוצאות במסעדות ובארים במרס השנה היו גבוהות ב-13% מאשר אשתקד. יש לכך השפעה על שוק התעסוקה: בתי מלון, מוזאונים, מסעדות ותיאטראות שוכרים עובדים במהירות – מה שמסייע לפצות על הפיטורים בענפים כמו בנייה, ייצור ומסחר. עם זאת, יש סימנים לכך שהצרכנים חושבים מחדש על הרגליהם. מספר המבקרים במסעדות נמצא בירידה מתמדת בשנה האחרונה, וסוכני נסיעות מדווחים על האטה בביקושים. תוצאות כלכליות טובות בעולם משקים מרכזיים באירופה ובאסיה מצליחים גם הם להימנע ממיתון, למרות השלכות הקורונה והמלחמה באוקראינה – מה שמסייע לשמור על יציבות עולמית, לפחות בינתיים. חורף מתון באירופה מנע זינוק במחירי האנרגיה, בעוד כלכלת סין מתאוששת במהירות לאחר הפסקת מדיניות ה"אפס קורונה". קרן המטבע העלתה בינואר את תחזית הצמיחה העולמית לשנה הנוכחית מ-2.7% ל-2.9%. אלא שגם כאן התמונה הנוכחית פחות ורודה. קרן המטבע הפחיתה בחודש שעבר את התחזית ל-2.8%, תוך שהיא מציינת את חוסר הוודאות בשל משבר הבנקים בארה"ב והאינפלציה המתמשכת. הסיכונים להאטה שבו ועלו, קבעה הקרן – ולכן תהיה כמובן השפעה ישירה על הכלכלה האמריקנית.