הנשיא ג'ו ביידן נתן תשובה כה ארוכה לשאלה הראשונה שהוצגה לו במסיבת עיתונאים בבית הלבן (26.4.23), עד שנדמה היה שהוא ידע אותה מראש. מתברר שאכן כך היה, פחות או יותר. תמונה של ביידן אולי חשפה את אחד הסודות המלוכלכים הקטנים של מסיבות עיתונאים נשיאותיות: הן פחות ספונטניות מכפי שנדמה, עם לא מעט ניהול במה מאחורי הקלעים – כותב וושינגטון פוסט. ביידן אחז בכרטיס הנושא את הכותרת "שאלה #1", ואשר הפנה אותו במישרין לכתבת לוס אנג'לס טיימס, קורטני סבראמיאן, כולל הדרכה כיצד לבטא את שמה ואפילו תמונה שלה. תמונות אחרות הראו מה היא עתידה לשאול: "מדיניות חוץ / ייצור מוליכים-למחצה. כיצד אתה משלב את מדיניות הפנים שלך – כמו החזרה של ייצור מוליכים-למחצה – עם מדיניות חוץ המבוססת של בריתות?". בגדול, זה מה שהיא אכן שאלה את ביידן במסיבת העיתונאים עם עמיתו הדרום-קוריאני, יון סוק-יאול. איך דובריו של ביידן ידעו מה סברמיאן עומדת לשאול? פשוט מאוד: הם ביקשו ממנה. הפוסט מסביר: במשך שנים עובדי דוברות הבית הלבן שאלו את העיתונאים לגבי סדרי העדיפות ותחומי העניין שלהם, כדי לנסות לצפות מה ישאלו את הנשיא במסיבות עיתונאים. אותו נוהג קיים גם במסיבות עיתונאים עם שרים בכירים. הנשיאים מצידם נוטים לפנות לעיתונאים על-פי עצת דובריהם. דונלד טראמפ נהג לסטות מן התסריט הזה, אך לרוב היה מעניק את זכות השאלה לעיתונאים התומכים בו. עם זאת, רוב העיתונאים אינם נוטים לענות בפירוט, אלא לומר "חדשות היום" – מה שכמובן מותיר את כל האפשרויות פתוחות. סבמריאן לא ענתה לשאלות הפוסט; לוס אנג'לס טיימס אמר, שהיא לא מסרה לאנשי הבית הלבן פרטים על שאלתה המתוכננת, אם כי יום לפני מסיבת העיתונאים אמרה שהמוליכים-למחצה הם אחד הנושאים שאולי תרצה לסקר. דוברת הבית הלבן, קרין ז'אן-פייר, אמרה שאנשיה לא קיבלו מראש את השאלה. "טבעי לגמרי שהנשיא יתודרך לגבי העיתונאים שיציגו שאלות ולגבי הנושאים הצפויים", הוסיפה. הבית הלבן בודק עם העיתונאים גם לפני התדרוכים היומיים של ז'אן-פייר ולפני שיחות תדרוך בלתי רשמיות עם פקידים בו. העיתונאים לרוב אינם מוסרים מראש בצורה מפורטת את שאלותיהם, אך גם אמירות כלליות יכולות לסייע לממשל לעצב את מגעיו עם התקשורת. הידיעה מה עיתונאי רוצה לשאול בנושא החשוב לנשיא, יכול לסייע לדוברות לקבוע מי יוכלו להציג לו שאלות. במקביל, זוהי גם מערכת התרעה: אפשר לומר לנשיא שלא לפנות לעיתונאי העלול להעלות נושא לא-נוח, כמו המסמכים המסווגים שהתגלו בביתו של ביידן או החקירה נגד בנו, הנטר ביידן. העיתונאים מצידם מדגישים, כי גם אם הם נותנים לדוברות כיוון מראש – הם יכולים להחליט לשאול בנושאים אחרים.