רפורמה בהגירה, אשר תאפשר כניסה נרחבת של מהגרים לארה"ב, תשנה משמעותית לטובה את פני הכלכלה האמריקנית ותקטין את הגרעון התקציבי העצום ממנו סובל הממשל הפדרלי. כך סבור הכלכלן הראשי של Moody's Analytics, מארק זאנדי, בשיחה למנויי וושינגטון פוסט. זאנדי הסביר: "מהגרים, מתוך הגדרה, הם נוטלי סיכונים. זה מה שנחוץ כדי להיות ממציאים ויזמים, ומהגרים מקימים יותר עסקים. המערכת האמריקנית מקלה עליהם לשגשג כאן, כי יש הרבה פעילות כלכלית, יש בנקים קטנים שמשרתים עסקים קטנים, וכל המערכת בנויה לסייע ליזמים". בנוגע להסכם להעלאת תקרת החוב אמר זאנדי, כי היא אינה מושלמת, אך היא הטובה ביותר שניתן היה להשיג בהתחשב בחלופות. להערכתו, הקיצוצים בתקציב הכלולים בתוכנית יובילו לאובדן 150,000 משרות עד סוף 2024 - כמחצית ממספר המשרות שהמשק האמריקני יוצר מדי חודש. "זה לא מה שאני הייתי עושה, אבל זוהי תוכנית הניתנת לשליטה". זאנדי מעריך שהחקיקה הדרושה תאושר, למרות התנגדות האגפים הקיצוניים בשתי המפלגות, שכן "יש מספיק מחוקקים באמצע שיתמכו בה. אם לא - יהיה ברדק וכל האפשרויות הן עגומות". להערכת זאנדי, "זוהי השגרה החדשה, כי הפוליטיקה האמריקנית מאוד מקוטבת. בעבר היה רוב גדול להעלאת תקרת החוב, אבל בעשור האחרון כל מפלגה משתמשת בו כדי לכפות שינויים על הצד האחר. הסיכון הולך וגדל. רמת החוב שלנו כבר גבוהה מאוד, בלי שינוי משמעותי היא תעלה עוד יותר; צריך לפעול ביחד כדי לשנות את המצב, אבל נראה שאנחנו תקועים בו". זאנדי העיר, כי הקונגרס היה פועל בנושא החוב והגרעון גם בלי הלחץ של התקרה, כפי שהעביר חבילות חקיקה פיסקליות ניכרות בשנים האחרונות. אבל, ציטט את וינסטון צ'רצ'יל, "האמריקנים מנסים הכל ובסוף עושים את הדבר הנכון". זאנדי סבור, כי ניתן לפתור את המשברים בביטוח הלאומי ובשתי תוכניות ביטוח הבריאות הממלכתי - Medicare ו-Medicaid. בנוגע לביטוח הלאומי, הפתרון הוא להעלות את התקרה החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואשר עומדת כיום על הכנסה של 145,000 דולר לשנה. תוכניות ביטוח הבריאות מסובכות יותר לפתרון, המשיך, אך הדבר אפשרי - במיוחד אם הממשל יצליח להוריד את מחירי התרופות שהוא רוכש במסגרתן ואם יועלה מס השכר המשמש לממן אותן. עוד התייחס זאנדי לתוכניות הסיוע בזמן הקורונה, אשר הסתכמו ב-5 טריליון דולר. "הן הצליחו בכמה היבטים חשובים, ובראשם האבטלה שעומדת על שפל של 3.4%. הן גרמו למשק להמשיך לפעול. יש ויכוח על המידה בה תרמו לאינפלציה ולריבית; לדעתי לבטח היה קשר כזה ב-2020 וב-2021, אך אין תרומה משמעותית כיום". זאנדי ציין שחלקים בתוכניות לא הצליחו והביע תקווה שהמחוקקים יפיקו את הלקחים. "לא היה צריך להוציא 5 טריליון דולר כדי להגיע למקום בו אנחנו נמצאים כיום", הוסיף.