מנהליהן של חברות רב-לאומיות יכלו לנשום לרווחה לאחר פסגת G7 ביפן בחודש שעבר. המנהיגים לא דיברו על ניתוק היחסים הכלכליים עם סין, אלא על "הפחתת הסיכון" בקשרים המסחריים איתה. אבל הרגיעה הייתה זמנית בלבד. המציאות של עשיית עסקים בסין הופכת לבעייתית יותר ויותר, קובע אקונומיסט. בעוד סין מקשיחה את גישתה בנוגע לאיסוף מידע ולריגול נגדי, עורכי דין ומנהלים אומרים שמצב הרוח מתוח מאשר אי-פעם. הרשויות הסיניות פשטו על כמה חברות זרות, בטענה להפרת חוקי מידע, קניין רוחני וביטחון לאומי, ואף עצרו כמה מעובדיהן. פעילות משפטית שגרתית הפכה לקשה יותר. חוזים הכוללים מידע שאינו פומבי על חברות ממשלתיות עלולים להפוך לבלתי חוקיים. שאלות על טייקונים מקומיים במסגרת בדיקות נאותות עלולות לסבך בצרות. הסניפים המקומיים של חברות ניהול נכסים אינם רשאים למסור לחברות-האם את שיעור אחזקותיהם בחברות סיניות ואת שמות לקוחותיהם. אפילו העברת חתימה אלקטרונית לחו"ל עלולה להיחשב לעבירה. סין נהגה להתעלם מחוקי קניין רוחני, כי נזקקה לידע זר. כעת, כאשר יש לה יותר מידע להגן עליו, היא קשוחה יותר - כמו גם בתחום אבטחת המידע. שני גורמים מצננים במיוחד את האווירה העסקית במדינה. האחד הוא האטימות האופפת את הפעילות העסקית. החוקים מנוסחים במעורפל, כדי לאפשר לפקידים לפעול כרצונם. הרשויות אינן סבורות שעליהן לנמק את פעולותיהן. התוצאה היא שחברות רב-לאומיות חוששות שייענשו על פעולות בתום לב. השני הוא סוג העסקים הנתונים לרדיפה. אנשי ייעוץ מקצועי, כולל עורכי דין ומבצעי בדיקות נאותות, מספקים את המידע הדרוש לביצוע עסקות ולהתרחבות בסין. אם לא יוכלו לעבוד - גם לקוחותיהם ייפגעו. כל אלו מתווספים למחיר של העסקים העולמיים. חברות רבות נאלצות להשקיע סכומים נוספים כדי להמשיך לפעול בסין: פיתוח תוכניות ציות, שכירת עובדים להבטיח עמידה בחוקים, יצירת תוכנות לאבטחת המידע על פעילותן. לרוב החברות הגדולות מדובר בהוצאה זניחה ביחס לגודלו של השוק הסיני. אך מבחינתן של חברות קטנות יותר או מצליחות פחות, מדובר בהפרת האיזון בין הסיכונים לרווחים. עוד חברות עשויות ללכת בעקבות קרן ההון-סיכון סקויה, שהודיעה לפני שבועיים על כוונתה להיפרד מהסניף בסין. צעדים כאלו עלולים לפגוע בסין, מדגיש אקונומיסט. גישתה אולי תשמור כמה סודות הרחק מידיים זרות, אך אם תרחיק חברות זרות - היא תזיק לעצמה. הממשלה אומרת שהיא רוצה למשוך השקעות ושסין פתוחה לעסקים אחרי שנים של "אפס קורונה"; פעולותיה מנוגדות להצהרותיה. הן גם חותרות מתחת לתומכים האחרונים שנותרו לה במערב - אנשי עסקים ופיננסים שהרוויחו יפה בסין וסייעו להצלחתה בייצוא. הם תמכו ביחסים ידידותיים יותר איתה, אבל קולותיהם הולכים ונמוגים ועשויים להשתתק לחלוטין.