בחמש השנים שחלפו מאז שדונלד טראמפ הוציא את ארה"ב מהסכם הגרעין עם אירן, חיפשו הוא וג'ו ביידן עסקה חדשה איתה. טראמפ רצה "עסקה חדשה ומאריכת ימים". ביידן הבטיח דיפלומטיה חכמה שתוביל ל"הסכם ארוך יותר וחזק יותר". מאמצים אלו יסתיימו בצורה בלתי מספקת, קובע אקונומיסט. אירן העשירה אורניום לרמה גבוהה מבעבר והיא על סף הפיכה למעצמה גרעינית. ארה"ב נואשה לעצור את התקדמותה ורוצה לדון על הסכמות חלקיות, במסגרתן תשפוך על אירן מזומנים בתמורה להקפאת תוכנית הגרעין בנקודתה הנוכחית. זהו מרחק ניכר מהסכם הגרעין של 2015, אשר הטיל מגבלות ברורות על העשרת האורניום. אבל זו כנראה העסקה הטובה ביותר אליה ניתן להגיע כרגע, ומדינות ערב ישלימו איתה גם אם בחירוק שיניים, צופה אקונומיסט. לפי כל הדיווחים, זו תהיה עסקה צנועה. אירן תבטיח שלא להעשיר מעבר ל-60%, אם כי לא תחויב להקטין את מלאי האורניום הקיים – 4,385 ק"ג ברמות העשרה שונות. הסכם הגרעין הגביל אותה ל-300 ק"ג ברמת 3.67% בלבד. יש דיבור אופטימי על כך שיהיו הבטחות אירניות שאינן קשורות לתוכנית הגרעין שלה, כולל שחרור לפחות שלושה אמריקנים הכלואים בה מזה שנים בהאשמות שווא. ארה"ב תתן בתמורה כסף; היא לא תסיר את העיצומים מעל הנפט האירני, אך תאכוף אותם בפחות חומרה. היא גם תשחרר כספים אירניים מוקפאים, כגון תקבולי נפט ב-7 מיליארד דולר בקוריאה הדרומית. יהיה זה עירוי מבורך למשטר הנאבק עם אינפלציה גבוהה וחודשים של מחאות. חוק משנת 2015 מחייב להביא כל הסכם גרעין עם אירן לאישור הקונגרס. הרפובליקנים ודאי יתנגדו להסכם חדש, ואפילו דמוקרטים רבים יהססו לתמוך בהסכם המותיר בידי אירן מלאי כה גדול של אורניום מועשר. ממשל ביידן מסתכן בתבוסה מביכה בקונגרס לקראת הבחירות בשנה הבאה. בכל מקרה, זה לא יהיה הסכם רשמי אלא שורה של הבנות שקטות ובלתי רשמיות. אם אירן תשחרר את האסירים האמריקנים, ואם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית תדווח שהיא הפסיקה את ההעשרה, יהיו אלו סימנים להתקדמות בשיחות – כמו גם איתותים על הקלה בלחץ הכלכלי עליה. ומה לגבי הנפט? הייצוא האירני עומד על 1.5 מיליון חביות ביום, עלייה של 50% לעומת אשתקד והשיעור הגבוה ביותר מזה חמש שנים (באמצע 2018 הוא היה 2.7 מיליון). רוב הנפט הזה נמכר בהנחה ומועבר לסין דרך מדינות שליליות באמצעות "צי רפאים" של מיכליות. זו הפרה של העיצומים, אבל ארה"ב אינה אוכפת אותם. בשנים עברו היו בנות בריתה של ארה"ב במזרח התיכון יוצאות מכליהן על עסקה כזאת, אבל כעת יהיו פחות עוינות. סעודיה ואירן חידשו את יחסיהן הדיפלומטיים, וסעודיה רוצה רגיעה כדי שתוכל להתמקד בתוכניותיה הכלכליות מרחיקות הלכת. גם ההסכם המצומק ביותר בין ארה"ב לאירן יקטין את סכנת העימות. גם ביקורתו של בנימין נתניהו עשויה להיות הרבה פחות קולנית, אם ארה"ב תקדם במקביל את הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה. קשה להריע להסכם המותיר את אירן במרחק יד מנשק גרעיני, מסכם אקונומיסט, אבל גם קשה לראות חלופה. מנהיגיה האולטרה-שמרנים של אירן אינם להוטים לנהל מו"מ כלשהו עם ארה"ב, שלא לדבר על להגיע להסכם שטראמפ עלול לקרוע שוב בעוד 18 חודשים. מהלומה צבאית על מתקני הגרעין עלולה לגרור למלחמה את האזור כולו. מיני-עסקה פשוט תהיה דחייה – אבל זוהי האפשרות הטובה ביותר כרגע.