בשנת 1469 התחתנה מרגרט – בתו של מלך דנמרק, נורבגיה ושבדיה – עם מלך סקוטלנד ג'יימס השלישי. אביה לא יכול היה לשלם נדוניה ולכן העניק לחתנו את איי אורקני ושטלנד. שני האיים, במרחק של 50 ק"מ מהיבשת הסקוטית, הם מאז חלק ממנה – אך מבחינת תושביהם, אדינבורו רחוקה כמו לונדון. לא הייתה זו הפתעה רבתי כאשר לאחרונה החליט השלטון המקומי של אורקני לבחון את האפשרות להדק את הקשרים עם סקנדינביה. כמה עיתונאים מיהרו לתהות האם תושבי האי יחליפו את אדינבורו ולונדון באוסלו, אבל אפשרות זו אינה סבירה וגם אינה מבוקשת – כותב אלכס מאסי, בעל טור סקוטי בטיימס הלונדוני, בניו-יורק טיימס. למעשה, מוזר ככל שזה יישמע, הקריצה כלפי נורבגיה היא הוכחה לכך ששלמותה של בריטניה מובטחת כיום יותר מאשר בעבר. את המכה האמיתית ספגה המפלגה הלאומית הסקוטית, הממשיכה לשלוט בסקוטלנד עשור לאחר שהפסידה במשאל העם לעצמאות. למפלגה יש רוב קבוע בפרלמנט הסקוטי ובמושבים הסקוטיים בפרלמנט הבריטי. סקרים מלמדים שוב ושוב, כי רוב הסקוטים מתחת לגיל 49 תומכים בעצמאות, והלאומנים טוענים שהזמן פועל לטובתם. השנה האחרונה הייתה מטלטלת. בחודש פברואר התפטרה במפתיע ראש הממשלה, ניקולה סטורגון; מיד לאחר מכן נחשפה פרשת שחיתות בצמרת המפלגה; ביוני היא נעצרה ושוחררה, והחקירה נמשכת. עוד לפני כן, תוכניותיה לעצמאות איבדו את כוחן. סטורגון ביקשה לערוך משאל עם נוסף ללא הסכמתה של ממשלת בריטניה, אך בית המשפט העליון קבע בנובמבר שעבר שהדבר אינו אפשרי. אז טענה סטורגון שהבחירות הבאות, ב-2024, יהוו משאל עם דה-פקטו על עצמאות: אם מפלגתה תנצח שוב, היא תפתח במו"מ עם לונדון. אבל זו הייתה תוכנית חסרת תוחלת, מסביר מאסי, כי לא הייתה למפלגה כל אפשרות לשכנע את ממשלת בריטניה לקיים מו"מ שכזה – וכישלון שכזה, לשיטתה שלה, היה אומר שהפסידה שוב במשאל העם. האנרגיה והתנופה שתדלקו את המפלגה בעשור האחרון מתחילים לאזול. התמיכה באה ירדה בעשר נקודות מאז דצמבר, והסקרים מלמדים שלאחר שזכתה ב-48 מבין 59 מחוזות הבחירה בבחירות הקודמות – היא עלולה לאבד עד 20 מהם למפלגת הלייבור בפעם הבאה. זה לא אמור היה להיות כך: סטורגון שכנעה את הסקוטים להצביע נגד הברקזיט ב-2015, בנימוק שאחרי הפרישה מהאיחוד האירופי – הם יהיו שבויים בלתי שווים באיחוד הבריטי, בלא אפשרות בריחה. אבל הברקזיט הוכיח, שאם היציאה מאירופה הייתה מסובכת בהרבה מכפי שחשבו תומכיה – פרישה מהאיחוד בן 300 השנים עם אנגליה יהיה קשה עוד יותר. התועלת לבריטניה מן הברקזיט נמוכה בהרבה מן המובטח, וגם עצמאות סקוטית – לפחות בטווח הקצר עד הבינוני – יכולה להתגלות כמקח טעות קשה. ואם בריטניה פגעה בעצמה כאשר הקימה מחסומי סחר עם השותף הגדול ביותר שלה (האיחוד האירופי) – סקוטלנד תיפגע בהרבה ממחסומים דומים עם בריטניה. בקיצור: הברקזיט פישט את הטיעון הפוליטי בעד עצמאות, אך סיבך את הצד המעשי. הסקרים גם מלמדים, כי רוב הסקוטים תומכים במשאל שני – אבל מתישהו בעתיד הלא-קרוב. לרעיון העצמאות הסקוטית תמיד תהיה משיכה רגשית, וגם כיום 40% מהסקוטים תומכים בו. אולם, אפשר להיות לאומן סקוטי בלי לשאוף לעצמאות, מדגיש מאסי. אפילו תומכי האחדות הבריטית אומרים שהם משמרים את האינטרסים הסקוטיים – בתוך בריטניה. נכון לעכשיו, אורקני – וכל סקוטלנד – יישארו חלק מבריטניה, עם זהות סקוטית ובלי צורך דחוף לממש אותה.