מי שמאזין בשנים האחרונות לחברות האנרגיה העיקריות בארה"ב עשוי להגיע למסקנה, כי המעבר לאנרגיה נקייה נמצא בעיצומו. אבל בפועל, השימוש בדלקים מאובנים ופליטות גזי החממה נמצאים בעלייה וקצב השינוי אינו מתקרב לנחוץ כדי להתמודד עם משבר האקלים. כך כותב ג'ייסון בורדוף, מנהל המרכז למדיניות אנרגיה עולמית באוניברסיטת קולומביה ומי שהיה יועץ בכיר לנשיא ברק אובמה, בניו-יורק טיימס.
בחודש יוני הצטרפה חברת של לרשימת החברות שביטלו תוכניות לצמצום הפקת הנפט, והודיעה שלא תעשה זאת עד סוף העשור. החברה גם העלתה את הדיבידנדים וחילקה לבעלי מניותיה כסף שניתן היה להשקיע בפיתוח אנרגיה נקייה. מניות בריטיש פטרוליום זינקו השנה כאשר נסוגה מתוכניותיה לצמצם את הפקת הנפט והגז.
הענף יכול להצביע על מאמצים להפחית את הפליטות וליישם טכנולוגיות לאנרגיה נקייה, אך הללו מחווירים בהשוואה למה שהוא עושה כדי לשמר ולהגביר את תפוקת הנפט והגז. הענף צפוי להשקיע השנה 500 מיליארד דולר בהגברת תפוקת הנפט והגז, וסכומים גדולים עוד יותר בדיבידנדים. ההשקעות בפיתוח מקורות אנרגיה נקייה הן פחות מ-5% מן ההשקעות במקורות המזהמים בשנים האחרונות.
העובדה שרוב החברות מעדיפות השקעות כאלו, דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות על פני האנרגיה הנקייה, מלמדת שהן אינן רוצות או מסוגלות לקדם את המעבר. בניגוד לרטוריקה שלהן, התנהגותן מלמדת שהן סבורות שהמעבר לא יתרחש או שהוא לא יהיה רווחי מבחינתן, טוען בורדוף. אקסון-מוביל טענה לאחרונה, כי "מאוד בלתי סביר שהציבור יסכים לירידה ברמת החיים העולמית" הנחוצה לדבריה כדי להשיג את היעד של אפס פליטה. של אומנם הצהירה שהיא עודנה מחויבת ליעד של אפס פליטות ב-2050, אך גם הבהירה שלדעתה זהו יעד שלא ניתן להשיג.
ניתן להבין עמדה זו לנוכח העובדה, שהעולם אינו בדרך להשגת יעד זה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה, כי בלא שינויי מדיניות משמעותיים, השימוש בנפט וגז יעלה עד סוף העשור הנוכחי ואז יתייצב. הגידול בשגשוג במדינות המתפתחות מצריך עלייה עצומה בשימוש באנרגיה, העומדת בניגוד להפחתת הפליטות. אפילו ממשלות המחויבות למאבק בשינויי האקלים, כמו ממשל ביידן, מעודדות את הגדלת תפוקת הדלקים המאובנים כדי למנוע עלייה במחירי הבנזין.