הרובל הרוסי שווה כעת פחות מאשר סנט אמריקני: שלשום (14.8.23) הוא ירד אל מתחת ל-100 רובל לדולר. שערו כעת הוא הנמוך ביותר מאז הימים הראשונים של הפלישה לאוקראינה והוא בעל אחד הביצועים הגרועים ביותר בעולם השנה. למעשה, מעיר אקונומיסט, רק שלושה היו גרועים יותר: הפזו הארגנטינאי, הבוליבר של ונצואלה והלירה הטורקית. מטבעות קורסים בשל עצבנות של משקיעים בינלאומיים או בשל בריחת הון מקומי. אבל הסחר ברובל מול הדולר מצומצם, שכן העיצומים והפיקוח על ההון בודדו את רוסיה מהמערכת הפיננסית הבינלאומית. לכן, התנהגות הרובל אינה משקפת את דעתם של אלפי משקיפים אלא את המודלים הכלכליים הקלאסיים: הוא מדחום של הייבוא מול הייצוא. ערך הייצוא צנח מאז ש-G7 קבעו מחיר מירבי של 60 דולר לנפט הרוסי. הכנסותיה של רוסיה בדולרים בינואר-יולי היו נמוכות ב-15% מאשר אשתקד. במקביל הממשלה קונה יותר טובין לצורך ניהול המלחמה; העודף הרוסי השוטף צנח באותה תקופה ב-85% ל-25 מיליארד דולר. הנתונים מלמדים על הצלחתה של הגבלת מחיר הנפט, והנסיונות לעקוף אותה אינם מפצים של הצורך למכור את הנפט בהנחה. מצד שני, הם מראים שרוסיה מצליחה להמשיך לקנות טובין. כך למשל: הייצוא הגרמני לשכנותיה הידידותיות של מוסקבה עלה בצורה חשודה. רובל זול מעלה את ההכנסות מייצוא הנפט במטבע המקומי, אך גם מייקר את הייבוא. לפני חודשיים טען סגן ראש הממשלה, אנדריי בולוסוב, כי שער של 90-80 רובל לדולר טוב לתקציב ולסחר החוץ של רוסיה. כאשר הוא עלה אשתקד, שמחה מוסקבה לנופף בכך כהוכחה לכשלון העיצומים המערביים. כעת היא מודאגת. מקסים אורשקין, יועצו של ולדימיר פוטין, פרסם שלשום מאמר המדגיש את חשיבותו של הרובל החזק ומטיל על הבנק המרכזי את האחריות להיחלשותו. לא ברור מה הבנק המרכזי יכול לעשות בטווח הקצר, מגיב אקונומיסט. בידודה של המדינה מוביל לכך שהיא לא תמשוך "כסף חם" (השקעות ספקולטיביות המחפשות רווח מהיר). במקום זאת, הדגש צפוי להיות על הכסף העלולים לברוח מרוסיה. הפיקוח על המטבע, שהודק אשתקד והוקל לאחר מכן, יכול לסייע אך יידרש זמן עד שישפיע. אפשרות אחרת היא השקעה ישירה בשוק המטבע. הבנק המרכזי כבר הפסיק לקנות מט"ח, ובשבוע שעבר נטשה הממשלה את הכלל לפיו הגדילה את יתרות המט"ח באמצעות מכירת רובלים מהכנסות הנפט. הנתונים הרשמיים מדברים על יתרות של 587 מיליארד דולר בתחילת אוגוסט. לכאורה הן נותנות לבנק המרכזי את הכוח לנפח את שווי הרובל; הבעיה היא ש-300 מיליארד דולר מתוכם מוקפאים במערב. זה מותיר את הקרמלין עם אפשרות של קיצוץ בהוצאות, כולל בביטחון, כדי להפחית את הייבוא. סביר יותר להניח שהנטל יפול על המשק האזרחי. העלייה באינפלציה ובריבית תשחק את כוח הקנייה של הרוסים מן השורה והם ייאלצו לרכוש פחות טובין מיובאים. לכן, גורלו של המשק הרוסי לא יוכרע בידי אנשי פיננסים בינלאומיים אלא בידי עומק הדיכוי שיכפה פוטין. זהו מצב אומלל נוסף בו הוא לכוד.