דרך השיגור היעילה ביותר היא עודנה נושא למחקר. משלוח אותות לשבב אחר במקום אחר במחשב צורך אנרגיה רבה. לכן, המטרה היא להפחית למינימום את מספר המשלוחים הללו ואת המרחק שהאותות צריכים לעבור במהלכם. אחת הדרכים לעשות זאת היא מערכת דו-שכבתית בה קבוצות של שבבים מחוברות זו לזו באשכולות, שגם הם מחוברים זה לזה. המערכת מודולרית וכך אפשר להתאים אותה לצרכים. מחקר שפורסם בחודש פברואר השנה טוען, כי מבחינה מתימטית זהו כמעט העיצוב האידיאלי.
אסור שהיעילות תבוא על חשבון הביצועים, מדגיש אקונומיסט. אתר Top500.org מפרסם דירוג של מחשבי-על בחתכים של מהירות ויעילות. בחודש יוני הוא הציב את LUNI במקום השביעי ביעילות ובמקום השלישי במהירות. Frontier, המותקן במעבדות הלאומיות במדינת טנסי הוא, בפער גדול, מחשב-העל המהיר ביותר בעולם – פי ארבעה מאשר LUNI אבל ביעילות הוא ניצב במקום השישי בלבד.
הזירה השלישית והאחרונה היא מרכז המידע בו מצויים מחשבי-העל ורוב שרתי הענק של האינטרנט. מיחשוב יוצר חום עז, וכאשר רבבות מחשבים עובדים יחדיו המשמעות היא כמה מגוואטים של חום. קירור המחשבים זולל אנרגיה גם הוא: במרכז מידע שכזה, שני שלישים מהאנרגיה מופנים להפעלת המחשבים ועוד שליש לניהול המרכז עצמו ובעיקר למערכות הקירור. תכנון חכם יכול להוריד את המספרים.
רוב מרכזי המידע בנויים על קירור אוויר, אך במחיר של מאמץ הנדסי נוסף אפשר להשתמש בקירור נוזלי. Frontier הצליח להגיע למצב בו 97% מהאנרגיה מופנים למחשבים ורק 3% לכל השאר. רוב המרכזים רחוקים משיעור כזה; בגוגל, למשל, היחס הוא 10:90. הסיבה היא כלכלית, לא מיחשובית: הזינוק בדרישה לשירותי מחשב מצדיק את המשך השימוש בציוד ישן יותר ויעיל פחות.
דרישות אנרגיה שעד עכשיו היו בבחינת "נחמד שיהיה" הפכו לחובה, מציין אקונומיסט. ממשלות ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה ועוד מפעילות כללים חדשים המחייבים את מרכזי המידע להתייעל. חוק גרמני מחייב אותם כעת להגיע ליחס מיחשוב-קירור של 2:1 בעוד ארבע שנים וליחס של 1.5:1 ב-2030. "אנחנו רוצים ש-LUMI יראה כיצד מיחשוב מתקדם יכול לעלות בקנה אחד עם אפס פליטות", מצהיר קוסקי.