כהונתו של קווין מק'ארתי הסתיימה כפי שהחלה: בצורה משפילה. השבוע הוא הפך ליו"ר הראשון של בית הנבחרים אשר הודח והודיע שלא יתמודד שוב. השבועות הקרובים צפויים להיות כאוטיים, והתוצאות של השיתוק יתפרסו הרחק מגבעת הקפיטול – צופה אקונומיסט. השלכה משפילה הייתה כתובה על הקיר מהרגע בו נכנס מק'ארתי לתפקידו בינואר השנה. כחלק מהעסקה עם חברי סיעתו אחרי 15 סיבובי הצבעה, הוא הסכים לאפשר לכל ציר להציע בכל עת ומכל סיבה להדיח אותו. מאט גץ איים מזה זמן מה לעשות זאת, וההסכם בין מק'ארתי לבין הדמוקרטים על תקציב ההמשך הוביל אותו לממש את איומו. מק'ארתי טען שמניעיו אישיים, גץ הכחיש, אך האחרון ניצב בפני חקירה של ועדת האתיקה בחשד להתנהגות מינית פסולה ולשימוש אסור בכספים; אין ספק שהוא לא התלהב מכך שמק'ארתי לא בלם את החקירה. אבל מאחורי הצעד הנוכחי עומדים שורה של מניעים: הוא נהנה מאור הזרקורים וגייס כספים במהלך העימות – וייתכן שהוא לוטש את עיניו למשרת מושל פלורידה. למרות כל מגרעותיו, מק'ארתי רשם הישגים במהלך כהונתו. בחודש מאי הוא הצליח לשכנע את הבית להעלות את תקרת החוב ומנע חדלות פרעון של ארה"ב. בשבוע שעבר הוא דחף לפשרה דו-מפלגתית של הרגע האחרון אשר מנעה השבתה של הממשל. מחליפו עשוי לגלות שהתפקיד קשה, גם בלי המטען העודף שלדעת חלק מן הרפובליקנים נשא עימו מק'ארתי. המשימה המיידית תהיה לממן את הממשל לפני שיפקע תקציב ההמשך ב-17 בנובמבר. האסטרטג הרפובליקני ליאם דונובן מעריך, כי גץ עשוי להסתפק בהדחתו של מק'ארתי, אבל קיצוניים אחרים בסיעה לא יסכימו לפשרה רק בגלל שמישהו אחר מנהל כעת את הבית. היו"ר הבא עשוי להוביל להשבתה – מה שיכול לעלות לו בתפקידו. הסיוע לאוקראינה, אשר אינו כלול בתקציב ההמשך כדי לרצות את הקיצוניים, הוא הדאגה הגדולה ביותר מחוץ לגבולותיה של ארה"ב – מדגיש אקונומיסט. במסיבת העיתונאים לאחר הדחתו, השווה מק'ארתי את ולדימיר פוטין לאדולף היטלר ואמר שמצב העולם מזכיר לו את שנות ה-1930. הוא חזר על תמיכתו באוקראינה ומתח ביקורת על ג'ו ביידן בשל היסוסיו בעבר בהגשת הסיוע. אולם, כמה מהרפובליקנים החלו להתנגד למימון נוסף. מק'ארתי הציע עסקת חליפין, בה הסיוע לקייב יאושר אם הדמוקרטים יסכימו להדק את הפיקוח בגבול עם מקסיקו. תומכי אוקראינה בקונגרס, המהווים רוב מוחלט בשני הבתים, דוחפים להחלטה שתבטיח את הסיוע עד הבחירות בנובמבר הבא. אבל העברת ההצעה עשויה להיות קשה עוד יותר מאשר מניעת השבתה. לא ברור על מי תוטל המשימה. הרפובליקנים מתכננים להציג מועמד ב-10 בחודש ולהצביע למחרת. אבל השאלה האמיתית היא מי מביניהם כשיר נפשית לתפקיד – ומספיק משוגע כדי לרצות אותו, מגדיר אקונומיסט. איש אינו מצפה שיצוץ מועמד מוסכם, כמו פול ריאן שהחליף את ג'ו בונר ב-2015. מנהיג הרוב, סטיב סקאליס, הודיע על מועמדותו; כך גם ג'ים ג'ורדן, יו"ר ועדת המשפטים ותומכו הנלהב של דונלד טראמפ. חוסר הוודאות עשוי להוביל לסוס שחור: חלק מן הרפובליקנים מדברים על טראמפ (היו"ר אינו חייב להיות חבר קונגרס). הכאוס והאינטריגות יהיו מרתקים כמו פרק של "הבית הלבן". אבל זה לא ינחם את האמריקנים הרוצים שממשלתם תמשיך לפעול – או את האוקראינים הסומכים על עוצמתה של ארה"ב במלחמת הקיום שלהם.