זה נראה כמו מחזה מיקום מקביל: מאות בנקאים ומנהלים יתכנסו השבוע בריאד לוועידת ההשקעות Future Investment Initiative המכונה "דבוס במדבר", וינסו להעמיד פנים שהעסקים כרגיל. זאת, בעוד מלחמת חרבות ברזל מאיימת להצית סכסוך נרחב יותר שישאב לתוכו את מדינות המפרץ, שמשקיהן המשגשגים הם מפתח לשוקי הנפט והגז העולמיים.
מדינות המפרץ קיוו שתהיה זו שנה של הפגת מתחים במזרח התיכון, מעיר אקונומיסט, כך שיוכלו לקדם תוכניות שאפתניות לגיוון כלכלותיהן. כעת הסכסוך העתיק ביותר באזור שב והתפרץ. קטר, התומכת בחמאס, רוצה להחזיק מעמד. סעודיה ואיחוד האמירויות רוצות להחליש את חמאס, למנוע עימות עם אירן ואיכשהו להותיר בחיים את חזונן לאזור סמכותני אבל יותר שלו ומשגשג – איזון קשה ומסוכן.
קטר נראית פגיעה. היא בעלת ברית של ארה"ב ותומכת של חמאס; מאז 7 באוקטובר קשריה עם הארגון גורמים לה מבוכה ועצבנות. כמה ממנהיגי חמאס מתגוררים בבירה דוחה. היא תורמת 30 מיליון דולר בחודש לרצועה שבשליטת הארגון. במשך שנים טענה קטר שקשריה עם חמאס הם יתרון: היא יכולה לתווך בינו לבין המערב.
קטר מנסה להוכיח שהיא עדיין יכולה להועיל לארה"ב, בדמות סיוע בשחרור מקצת מן החטופים. אבל בנסיכות הקטנטנה יש גם סימנים של הכחשה ופניקה. ב-14 באוקטובר התקשר פקיד מקומי לכתב אקונומיסט וטען שאיסמעיל הנייה, מנהיג חמאס, שוהה בטורקיה ולא בדוחה. כמה שעות לאחר מכן, נפגש שר החוץ האירני לעיני המצלמות עם הנייה – בדוחה. כאשר המלחמה תסתיים, קטר עשויה למצוא את עצמה תחת לחץ אמריקני כבד לנתק את קשריה עם הארגונים המוסלמיים הקיצוניים.
איחוד האמירויות, שב-2020 הייתה הראשונה לנרמל את יחסיה עם ישראל, נוקטת עמדה שונה. ב-7 באוקטובר היא פרסמה הודעת אהדה לישראל ומנהיגיה התקשרו פעמים רבות לעמיתיהם בירושלים. הם מוקיעים את האיסלאם הפוליטי, אותו הם רואים כסכנה, ובשיחות פרטיות ביקורתם על חמאס נוקבת במיוחד. לא צריך להתרגש מהודעת הגינוי על הפיצוץ בבית החולים בעזה; הקשרים בין האמירויות לישראל איתנים.
סעודיה ניסתה ללכת בנתיב ביניים. תגובתה למתקפת החמאס הייתה להציג שורה של עוולות-עבר ישראליות וקריאה להפסקת אש מיידית – כרגיל מבחינתה. אבל יש גם סימנים לשינוי בעמדתה. ב-17 באוקטובר דיבר טורקי בן פייסל סעוד, שעמד בראש שירותי הביון של סעודיה בשנים 2001-1979, באנגלית עם מוסד מחקר אקדמי. הוא גינה את חמאס ואמר שהרג אזרחים הוא לא-מוסלמי. הוא גינה גם את ישראל, על ההפצצות בעזה והכיבוש. הוא בקושי הזכיר את אירן, היריבה האיזורית של סעודיה והפטרונית של חמאס.
למחרת שידר ערוץ אל-ערביה שבבעלות סעודית ראיון תקיף עם חאלד משעל, לשעבר מנהיג חמאס. ראשה נביל שאלה אותו שוב ושוב כיצד יכול הארגון לצפות לתמיכת מדינות ערב לאחר שהחליט על דעת עצמו לצאת למלחמה, לחצה עליו לגנות רצח אזרחים ישראלים ורצתה לדעת האם עזרתה של אירן ענתה על ציפיותיו. מנהיגי חמאס לא רגילים לראיונות כאלו בערוצים בערבית ומשעל נראה עצבני. קליפים מהראיון שותפו בהרחבה ברשתות החברתיות ואפילו בטלוויזיה בישראל.
לדעת אקונומיסט, ניתן להגיע לשלוש מסקנות לגבי כוונותיה של סעודיה. ראשית: היא רוצה לערער את חמאס. שנית: היא רוצה למנוע סכסוך רחב יותר עם אירן ולמנוע סכסוך איזורי העלול לגרום לשלוחיה של טהרן לפגוע בה כפי שכבר עשו. שלישית: היא אינה סוגרת את הדלת בפני נורמליזציה עם ישראל. לפני המלחמה הייתה סעודיה מוכנה להסתפק במחוות סמליות כלפי הפלשתינים; כעת קורא מוחמד בן סלמן להקים מדינה פלשתינית בגבולות 1967. השיחות עם ישראל יימשכו, בצורה שקטה יותר, אך המחיר הנדרש מישראל יהיה גבוה יותר.
הרבה תלוי במתקפה הקרקעית בעזה, מסיים אקונומיסט. ככל שהמחיר בחיי אזרחים יגבר, יגדל הלחץ על מדינות המפרץ – מבית וברחבי העולם הערבי – לגנות את ישראל ולנתק את הקשרים עימה. מנהיגי המפרץ מסכימים על דבר אחד: הם רוצים שהמלחמה תסתיים. המתכנסים השבוע בריאד רוצים לדבר על השקעות של מיליארדי דולרים בתחבורה, סחר ותיירות; כל זה לא יקרה עם איום של טילים מעל הראש.