בפרפראזה על אמרה המיוחסת לליאון טרוצקי, אתה יכול לא להתעניין במזרח התיכון – אבל הוא יתעניין בך. לאחר עשור של הפחתת נוכחותה הצבאית באיזור, ארה"ב חוזרת עם הפגנת כוח ניכרת: שתי טייסות של מטוסי קרב, שתי נושאות מטוסים, עוד יחידות בדרך. מטרתה של ארה"ב היא להרתיע מפני מתקפות על האינטרסים שלה, על ישראל ובמידה מסוימת על בנות בריתה הערביות.
אבל מה יקרה אם ההרתעה תיכשל? – שואל אקונומיסט. האפשרויות נעות בין מתקפות על חיילים אמריקנים או על הספנות במפרץ הפרסי לבין מתקפת טילים שתגבר על הגנת הנ"מ הישראלית. באלו נסיבות יופעלו הכוחות האמריקניים? האם היא עלולה להיגרר למלחמה במזרח התיכון מהסוג שמנהיגיה קיוו שלעולם לא תתרחש אחרי עירק ואפגניסטן? השאלות הללו מאוד לא נוחות – ומאוד מציאותיות, כאשר שלוחיה של אירן תוקפים חיילים אמריקנים בעירק ובסוריה, וההצהרות של ארה"ב וחיזבאללה גם יחד הופכות לתקיפות יותר ויותר.
אם ארה"ב תיאלץ להפעיל כוח, יש לה מגוון של אפשרויות. נושאת המטוסים ג'רלד פורד (במזרח הים התיכון) היא החדישה ביותר בצי שלה, עם למעלה מ-75 מטוסים ומערכות בקרה ופיקוד המאפשרות פעילות נרחבת. בנושאת המטוסים אייזנהאואר (במפרץ הפרסי) יש מספר דומה של מטוסים. שתיהן מלוות במשחתות המצוידות במערכות לגילוי מטוסים וטילים, היכולות להגן על ישראל ומדינות המפרץ. 30,000 חיילים מוצבים בבסיסים באיזור, 2,000 נחתים תגברו אותם ועוד נחתים עשויים להצטרף. הפנטגון מוסיף לכוחות הקרקע מערכות נ"מ מדגמי פטריוט ו-THAAD.
בסולם ההסלמה האמריקני יש שלושה שלבים, מסביר אקונומיסט: איסוף מודיעין, פעולות הגנתיות ופעולות התקפיות. איסוף המודיעין כבר מתבצע באמצעות נושאות המטוסים. על סיפון פורד מוצבים ארבעה מטוסי לוחמה אלקטרונית מדגם EA-18G Growler, ארבעה מטוסי התרעה מוקדמת מדגם "הוקאיי" ומגוון של מסוקים וכטב"מים. קרוב לוודאי שמטוסים אמריקנים טסים לאורך חופי לבנון, ישראל ועזה ואוספים המידע המועבר לפנטגון, לישראל ואולי לבעלות ברית ערביות.