ארבעה שבועות לתוך מלחמת חרבות ברזל ו-20 חודשים לתוך המלחמה באוקראינה, ג'ו ביידן ניצב מול המגבלות של יכולתו להשפיע על שני העימותים הבינלאומיים המעצבים את נשיאותו – קובע ניו-יורק טיימס. בנימין נתניהו דוחה מזה עשרה ימים את לחציו להפוגות הומניטריות; הרמטכ"ל האוקראיני, ולרי זלוז'ני, השתמש בשבוע שעבר בביטוי שארה"ב בורחת ממנו: מבוי סתום – מה שעלול לחזק את התנגדות הרפובליקנים לסיוע לאוקראינה ויעודד את ולדימיר פוטין להתחפר ולחכות לשובו המקווה של דונלד טראמפ לבית הלבן. בשני המקרים, השפעתו של ביידן על האופן בו מנהלות בנות בריתה של ארה"ב את מלחמותיהן, מוגבלת בהרבה מן הצפוי לנוכח תפקידה המרכזי של ארה"ב כספקית של נשק ומודיעין. אך מאחר שארה"ב קשורה לשני העימותים, כבעלת בריתה החזקה ביותר של ישראל וכתקוותה הטובה ביותר של אוקראינה להישאר חופשית ועצמאית, מורשתו של ביידן תלויה באופן בו יסתיימו שתי המלחמות. קיימים הבדלים ניכרים בין שתי המלחמות, אך ביידן עצמו קישר ביניהן בנאומו לאומה לפני שבועיים. "חמאס ופוטין מייצגים איומים שונים, אך זה המשותף להם: שניהם רוצים לחסל לחלוטין דמוקרטיות שכנות". ביידן מביא עימו רגש רב לשני המאבקים, ההולך אחורה עד ימיו כיו"ר ועדת החוץ של הסנאט וכסגן נשיא. עוזריו אומרים שהוא מאמין שההיסטוריה תזכור אותו כמי שהגן על הדמוקרטיה נגד כוחות הכאוס, הטרור והרודנות. בה בעת, ביידן הוא שחקן זהיר ובשני המקרים הדגיש שוב ושוב שכוחות אמריקניים לא יהיו מעורבים במישרין בלחימה, כל עוד לא יותקפו מדינות החברות בנאט"ו. הוא נכנס לפוליטיקה כאשר ארה"ב הייתה שקועה עמוקות במלחמת וייטנאם, חוויה אשר עיצבה אותו, וברוב שנותיו כסגנו של ברק אובמה לחץ ללא הצלחה לצאת מאפגניסטן. ביידן נחוש בדעתו שלא לאפשר לארה"ב לשקוע בקרב ישיר עם רוסיה, ובשנתיים הראשונות לנשיאותו ניסה לצאת מן המזרח התיכון כדי להתמקד בזירת הודו-פסיפיק. וכך, בעוד נשק ומודיעין אמריקניים ממלאים תפקיד מרכזי בשתי המלחמות, ביידן צריך לחיות במציאות בה ההחלטות חייבות להתקבל בירושלים וקייב, לא בוושינגטון. כך מצויה ארה"ב במצב מוזר, בו היא יכולה להציע דרכים למוטט את המנהרות של חמאס או לפרוץ את קווי ההגנה הרוסיים, אך מרחיקה את עצמה מההחלטות וממה שבא בעקבותיהן. בשיחות שלא לציטוט, מדווח הטיימס, ביידן הופתע מסירובו של נתניהו להתגמש בשאלת הפגיעה באזרחים. כאשר שר החוץ, אנתוני בלינקן, ביקש בשבוע שעבר הפוגה הומניטרית – נתניהו דחה על הסף את הבקשה. היו מקרים בהם כאשר האמריקנים יעצו כיצד לנהל מלחמה בשטח פנוי עם מינימום פגיעה באזרחים, נתניהו וקבינט המלחמה השיבו שישראל משתמשת בפצצות הכבדות ביותר שברשותה – בעוד ארה"ב הציעה שימוש בפצצות קטנות יותר.