מתקפת-הנגד האוקראינית של 2023, בה כה רבים באוקראינה ומחוצה לה תלו תקוות, נכשלה קשות. לאחר חמישה חודשי לחימה עקובים מדם, לא נכבשה שום עיר חשובה ורק 400 קמ"ר – 0.1% משטח המדינה – שוחררו. רוסיה עודנה שולטת ב-18% משטח אוקראינה, כאשר מחצית משטח זה כבשה כבר ב-2014. המשמעות היא מלחמת התשה ממושכת, ותומכיה של אוקראינה חייבים להיות ערוכים לכך – כותב כריסטופר לוקווד, עורך אקונומיסט לענייני אירופה, ב-The World Ahead 2024. אין ספק שרוסיה מוכנה: האסטרטגיה של ולדימיר פוטין, שאינו צריך לחשוש מביקורת פנימית, היא לחכות עד שהמערב יתעייף ממה שנראה יותר ויותר כעימות אין-קץ. לעומת זאת. באירופה ובמיוחד בארה"ב גובר החשש שמא הבוחרים וקובעי המדיניות אכן יתעייפו מן הנטל. את מתקפת-הנגד ניתן לסכם במילים יותר מדי תקוות ופחות מדי הכנות. זה חייב להשתנות, קובע לוקווד. הן לקייב והן למוסקבה אין עניין בשלום המנציח את המצב הנוכחי. אוקראינה אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את החוף הדרומי שלה; רוסיה אינה שולטת בצורה מלאה אפילו במחוזות שהתיימרה לספח. לכן, אין לצפות שאחד הצדדים יתפשר בשנה הבאה. המציאות החדשה דורש מדיניות חדשה, מעל הכל – מצד מנהיגי אירופה, החייבים להבין שנטל התמיכה באוקראינה עובר במהירות אליהם. למרות שארה"ב הייתה ספקית הנשק הגדולה ביותר מאז פרוץ המלחמה, נכון להיום התמיכה האירופית כבר גדולה יותר. אולם, אירופה עושה זאת על חשבון מלאי הטנקים, הטילים והחימוש שלה. בלא השקעה ניכרת בביטחון, היא לא תוכל לשמר את הקצב הנוכחי; יש צורך לעודד את המגזר הפרטי להשקיע לאורך שנים במפעלים חדשים. המצב טוב יותר בסיוע שאיננו צבאי, ובמיוחד במציאת דרכים לכסות את הגרעון התקציבי הענק של אוקראינה. בחודש יוני הבטיח לה האיחוד האירופי עוד 50 מיליארד אירו בשנים 2027-2024. הסיוע האמריקני האזרחי הסתכם עד כה ב-69 מיליארד דולר; הסיוע האירופי (האיחוד, בריטניה, שווייץ ונורבגיה) עומד על 155 מיליארד דולר. אבל הגרעון האוקראיני – 20% תוצר בשנה – מצריך 42 מיליארד דולר בשנה כדי להשאיר את הראש מעל המים. ממשלות אירופה יכולות בקלות לתת יותר; האם יעשו זאת? המציאות היא שארה"ב שוב אינה מסוגלת להוביל את המערכה, מדגיש לוקווד. היו"ר הטרי של בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, החל את כהונתו בחסימת בקשתו של הנשיא ג'ו ביידן להקציב 61 מיליארד דולר בסיוע צבאי לאוקראינה. דונלד טראמפ הוא תעלומה גדולה עוד יותר, שכן הוא סותר את עצמו לגבי אוקראינה (כמו לגבי כל דבר אחר). ביידן, שעשה עבודה מצוינת בארגון התמיכה העולמית, עלול לגלות שהרבה יותר קשה לו מול הרפובליקנים, במיוחד ככל שיתקרבו הבחירות. כל מדינות G7 הסכימו להעניק לאוקראינה ערבויות ביטחוניות, אך אף אחת מהן לא עשתה זאת. אירופה תצטרך לצעוד קדימה ולעשות יותר, בין אם תרצה זאת ובין אם לאו. זה אומר להשקיע יותר בסיוע האזרחי והרבה יותר בסיוע הביטחוני, כך שיוכלו לחמש את אוקראינה מבלי להותיר את עצמן חסרות הגנה. היא יכולה לסייע גם בהאצת קבלתה של אוקראינה לאיחוד האירופי, להתחיל כבר כעת בשיחות הרשמיות ולא לגרור אותן במשך שנים. אם תהיה חלק מהמשק האירופי הענק, יהיה לאוקראינה סיכוי טוב יותר להחזיק מעמד ולשרוד מעבר לימיו של פוטין.