המתקפה על שדות מיכה, הנחשפת בטיימס, היא הפעם הראשונה בה ידוע על ניסיון של מחבלים פלשתינים לפגוע באתר בו על-פי החשד מוחזק נשק גרעיני ישראלי. לא ברור האם חמאס ידע, כאשר ירה לעבר הבסיס, שמדובר במקום שהוא מעבר למתקן צבאי רגיל. אבל עצם הטיווח של שדות מיכה מלמד, שמתקפת 7 באוקטובר הייתה נרחבת עוד יותר, ושטילים עלולים לחדור לשמי ישראל ולפגוע במטרות אסטרטגיות שמורות היטב.
מידע האזעקות מלמד, כי המתקפה על שדות מיכה כללה מספר טילים לאורך מספר שעות. לא ברור כמה טילים יורטו בידי כיפת ברזל, והאם חלקם פגעו בבסיס – בנוסף לזה שהטיימס מצא עדויות לפגיעתו. בכמה מקרים ביום הראשון של המלחמה, לא הצליחו סוללות כיפת ברזל ליירט את כל הטילים, בשל מספרם הגדול במיוחד. צילומי לווין מלמדים, כי מאז 7 באוקטובר עיבה צה"ל את ההגנה מפני טילים סביב שדות מיכה.
הטיימס איתר את הפגיעה באמצעות שימוש בצילומי לווין של נאסא הפתוחים לעיון הציבור ואשר מטרתם לאתר דליקות ענק. מאז לפחות 2004 לא הייתה דליקה גדולה סביב הבסיס, מכל סיבה שהיא. הוכחות נוספות להתקפה מצויות בהדמיות לווין גלויות אף הן, מידע על אזעקות ופוסטים ברשתות החברתיות, אשר גם חשפו את המאמצים לכבות את הדליקה שגרמה פגיעת הטיל.
הראיות מלמדות, כי הטיל פגע בתחומי הבסיס בסביבות השעה 10 בבוקר, ליד בור המזוהה עם מתקני "יריחו", מערכת מכ"ם גדולה וסוללה של טילי נ"מ. הפגיעה הציתה עד מהרה אש בצמחייה היבשה, וצילומי לווין מן השעות הבאות תיעדו את התפשטותה המהירה ואת מאמציהם של הכבאים להשתלט עליה, כולל באמצעות לפחות שני מטוסי כיבוי ושורה של כבאיות. צילומים מ-8 באוקטובר מראים דרכים חדשות שנסללו בין העצים כדי למנוע את התפשטות הדליקה לעבר משגרי הטילים. ואכן, האש נבלמה במרחק של 300 מטר ממה שנחשב למתקן "יריחו" הקרוב ביותר, אם כי התקרבה למרחק של 150 מטר בלבד ממערכת מכ"ם הממוקמת על אחת הגבעות.
בסיס שדות מיכה הוקם ב-1962 ומשתרע על פני מאות דונמים של גבעות. הטילים של חמאס אינם בהכרח מדויקים, אך הטיימס אומר שקשה להאמין שהפגיעה בבסיס הייתה מקרית, שכן אין מסביבו שום מטרה אחרת שיכולה הייתה לעניין את חמאס. קריסטנסן אומר, שגם אם האש הייתה מתקרבת לטילים, אין ספק שהם מאוחסנים מתחת לפני הקרקע בבונקרים עמידים ולא היו נפגעים – אם כי קיימת סכנה מובנית בעצם הירי לעבר מה שעשוי להיות מתקן גרעיני.