בעוד ישראל מרחיבה את פעילותה בדרום רצועת עזה, היא רחוקה מלהשיג את היעד של הרס חמאס – קובע ניתוחו של וושינגטון פוסט. מבחינת שטח, לוחמים, מנהרות וטילים – הארגון ברובו לא נפגע בצורה קשה.
שטח
צה"ל עדיין אינו שולט בשליש מהעיר עזה, כולל איזורים מבוצרים במיוחד. בזמן ההפוגה בשבוע שעבר הופיעו בכיכר המרכזית של העיר עשרות מחבלים חמושים, שהעבירו את החטופים המשוחררים – מה שמלמד את המשך נוכחות של הארגון בעיר. לצה"ל צפוי קרב קשה בשכונת סג'עייה, בה התחוללו כמה מן הקרבות הקשים ביותר במבצע צוק איתן ובה חמאס ככל הנראה מחופר לקרב.
גם בשכונת ג'בליה כמעט לא הייתה נוכחות של צה"ל לפני ההפוגה, אך שני האיזורים ספגו הפצצות כבדות ודובר צה"ל פרסם בתחילת השבוע אזהרה אחרונה (כלשונו) לתושביהם להתפנות מהם. פרשנים אומרים, כי ייתכן שבשכונות אלו יתחולל הקרב העקוב מדם ביותר, וכי כאשר חמאס יידחק לפינה – הוא יילחם פנים אל פנים, בניגוד להתנהלותו עד כה.
בעוד ישראל הולמת כעת בדרום הרצועה ומספר הנפגעים בקרב הפלשתינים עולה, הלחץ הבינלאומי יקשה על צה"ל להעתיק לאזור זה את הטקטיקה בה פעל בצפון, וצפוי שהוא יתמקד יותר בפשיטות נקודתיות ובמבצעים כירורגיים בחודשים הקרובים. גורמי ביטחון בישראל מאשרים, שהפעולה בדרום תהיה שונה מאשר בצפון, שכן זהו שטח הרבה יותר מאוכלס.
מחבלים
צה"ל סבור שעד כה נהרגו 5,000 אנשי חמאס, אך הספירה אינה פשוטה לאור ההערכה שרבים נוספים נהרגו במנהרות; חמאס עצמו אינו מפרסם נתוני אבידות. לפני המלחמה מנה הארגון 40,000-27,000 איש, ויש לו גישה קלה יחסית למאגרי גיוס נוספים. אבל המספר הכולל של הלוחמים בשטח פחות חשוב לישראל מאשר מפקדי הארגון ובראשם יחיא סינוואר, אותו צה"ל מכנה "מת מהלך".
בכירי חמאס הם סמלי הארגון ובעלי הסמכות ברצועה, מסביר אייל חולתא, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי. "לכן זו המטרה המבצעית העיקרית כרגע, וברור לגמרי שכולם ברחו דרומה". צה"ל מקדיש משאבי מודיעין עצומים לניסיון לאתר את סינוואר ובכירים אחרים כמו מוחמד דף. "המלחמה עשויה לשנות את צורתה, יכולות להיות דרגות שונות של אינטנסיביות, אבל נמשיך עד שנחסל אותם", מוסיף חולתא.
מנהרות
חמאס חפר מנהרות באורך של מאות קילומטרים והן בין הנכסים הצבאיים החיוניים ביותר שלו, שכן הן מאפשרות לו להניע אנשים ותחמושת מבלי להתגלות. מאחר שקשה מאוד לתקן או להחליף מנהרות תוך כדי קרב, הן גם אחד היעדים החשובים ביותר מבחינת צה"ל, מסביר הפוסט. צה"ל אומר שעד כה גילה 800 פירי מנהרות והשמיד 500; הוא סירב להגיב על הידיעה לפיה נשקלת האפשרות להציף אותן במי ים.
קשה להעריך באיזו מידה פגעה ישראל במערכת המנהרות עד כה, כי איש אינו יודע כמה פירים יש לכל מנהרה. חלק מן המנהרות קטנות ומיועדות ליציאה חד-פעמית למתקפה, ואילו אחרות מצויות בעומק של עשרות מטרים ומקושרות לרשתות גדולות יותר. ההערכה היא ששליש מהן נותרו ללא פגע עד כה.
טילים
למרות חודשיים של הפצצות, חמאס עודנו מסוגל לשגר טילים לעבר ישראל, כפי שהוא עושה מדי יום. עם זאת, כמות האזעקות ביעדים מרוחקים יותר כמו תל אביב נמצאת בירידה, ומספר השיגורים הכולל ירד מאלפים בשעות הראשונות של המלחמה לכמה עשרות ביום כעת, ורוב הטילים יורטו בידי כיפת ברזל.
השאלה היא מדוע נרשמה ירידה חדה זו. ייתכן שישראל היכתה קשות במערך הטילים של חמאס והמאגר שלו הצטמצם בצורה משמעותית, אך גם ייתכן שחמאס מתאפק ושומר טילים להמשך. לפני המלחמה העריך המודיעין הישראלי, כי בידי חמאס וארגונים אחרים ברצועה יש 30,000 טילים; עד כה שוגרו 11,000. קשה להשמיד לחלוטין את יכולות הטילים של חמאס, כי רבים מהם מיוצרים ברצועה, ולכן יש להגיע לכל מפעל ולחסל אותו.