זמן קצר לאחר הפלישה הרוסית לארצו, ביקש הנשיא ולדימיר זלנסקי ממדינות המערב: "תעזבו את רוסיה. תוודאו שהרוסים לא יקבלו אף סנט". מאות חברות מערביות נענו לקריאה. פוליטיקאים ופעילים צפו שהדבר יסייע לחנוק את הכלכלה הרוסית ולפגוע במאמץ המלחמתי שלה.
אבל לוולדימיר פוטין היו תוכניות אחרות. הוא הפך את יציאתן של החברות הרוסיות למקור רווח לאליטות ולמדינה. תחקיר נרחב של ניו-יורק טיימס מגלה, כי פוטין כפה על החברות למכור את פעילותן במחירי חיסול, קבע מי ירכוש אותן ולעיתים פשוט החרים חברות. החברות הזרות שעזבו את רוסיה מאז פברואר 2022 דיווחו של הפסדים של 103 מיליארד דולר.
פוטין סחט את החברות ככל יכולתו בכך שהכתיב את תנאי העזיבה שלהן. הוא גם הטיל עליהן מיסוי כבד, אשר הכניס אשתקד לקופת המדינה לפחות 1.25 מיליארד דולר. אף חברה לא הייתה חסינה. כך למשל, יצרנית הבירה הדנית היינקן מצאה באביב האחרון קונה וקבעה מחיר, אך ממשלת רוסיה דחתה את העסקה והעבירה את פעילותה של היינקן לידי טייקון אריזות הנשוי לבתו של סנאטור רוסי לשעבר.
בשורה התחתונה, פוטין הוביל את העברת העושר הגדולה ביותר בארצו מאז נפילתה של בריה"מ, ומגזרי תעשיה שלמים עברו לידי שחקנים רוסיים שכוחם הולך וגדל. בכמה מן המקרה, השחקן הוא המדינה עצמה: חברות ממשלתיות רכשו את נכסיהן של חברות ענק כמו איקאה וטויוטה; במקרים רבים, פוטין חתם אישית על העסקות.
"אלו עסקות טובות בשבילנו, בטוח", אומר אנטון פינסקי, מסעדן מוביל שיחד עם ראפר התומך בפוטין וסנאטור רב-עוצמה כדי להשתלט על סטארבקס. הוא הפחית בערכה של העסקה הספציפית, אבל היה גלוי לגבי ההשלכות של העזיבות המערביות: "פישלתם ועזבתם. לקחנו את זה בזול. תודה רבה".
גאות צרכנית מאפיינת את רוסיה הנוכחית, ומסייעת לפוטין לשמר תחושה של נורמליות למרות שהמלחמה ארוכה יותר, קטלנית יותר ויקרה יותר מכפי שצפה. רוב החברות הזרות נשארו ברוסיה, כדי שלא להפסיד את המיליארדים שהשקיעו במשך עשרות שנים.
עסקים אחרים נמכרו וכעת נותנים תחושה של אליסה בארץ הפלאות: קריספי קרם הוא כעת קריספי דרים, עם אותן סופגניות באותן קופסאות; סטארבקס הפכה לסטארס קפה, ובתולת הים היא כעת נסיכת ברבור. חברות אלו יכולות לרכוש חומרי גלם ברוסיה או לייבא אותן ממדינות ידידותיות. הלקוחות גם יכולים לקנות מצרכים שבאופן רשמי אמורים היו לרדת מן המדפים. מרכול במוסקבה מוכר פפסי מאוזבקיסטן וקוקה-קולה מפולין.