פקידים אמריקנים וישראלים סבורים שמלחמת חרבות ברזל מתקרבת לנקודת מפנה. השלב הבא יכלול שיחות מחודשות על חילופי שבויים והפסקת אש העשויה להימשך מספר חודשים, ולאחר מכן נסיגה חלקית של כוחות צה"ל, במיוחד מרצועת עזה. בישראל אומרים שהמלחמה תימשך חודשים, אך מדובר חלקית באמירה שנועדה להטעות את חמאס. מנהיגי ישראל יודעים שעליהם לעבור לשלב חדש, בין היתר כדי לשחרר חיילי מילואים – כותב (20.12.23) פרשן וושינגטון פוסט הבכיר, דייוויד איגנציוס.
התכנון הישראלי עדיין אינו מגובש, אך נראה שיש הסכמה עם ממשל ביידן על היסודות: עזה שלאחר המלחמה בה חמאס אינו יכול לכפות את רצונו הפוליטי; פלשתינים אחרים, כנראה יוצאי הרשות הפלשתינים, נוטלים את השליטה; הצבת כוח שלום בתמיכת מדינות ערב המתונות. למעשה, הגוף שישלוט ברצועה יהיה "הרשות לשיקום עזה".
ממשל ביידן לוחץ על ישראל לעבור מוקדם ככל האפשר לשלב הפחות התקפי, במידת האפשר – לפני סוף 2023, כדי למנוע עוד פגיעות באזרחים. משרד החוץ הכין מסמך בן 20 עמודים ובו העקרונות לשלב שלאחר המלחמה. בישראל מדברים על ינואר או מאוחר יותר, אך לכל ברור ששלב חדש עומד בפתח.
מה יקרה ביום שלפני היום שאחרי? הלחימה תימשך, במיוחד בדרום הרצועה. אך בעוד כוחו של חמאס נשבר, ארה"ב וישראל מצפות שפלשתינים יתפסו תפקידי ממשל וביטחון – בתמיכת מדינות ערב השונאות את חמאס לא פחות מישראל, אם כי אינן אומרות זאת בקול.
המצב בשדה הקרב רחוק מהכרעה, מדגיש איגנציוס. מפקדי צה"ל סבורים שיכולת הפיקוד והשליטה של חמאס בצפון הרצועה התרסקה; המחבלים עדיין נלחמים, אך לא יכולים לעמוד בקשר עם יחיא סינוואר ו
מוחמד דף. חיסולם של סינוואר ודף מסתבך לנוכח ההנחה, שקרוב לוודאי שהם הקיפו את עצמם בחטופים, ביטוי להתלבטות המקשה על ישראל מאז 7 באוקטובר.
ישראל וארה"ב מחפשות דרך לעסקת חטופים נוספת, ושתיהן מסכימות שיש להקל על המשבר ההומניטרי ברצועה וכך להפחית את הביקורת הבינלאומית הגוברת על ישראל. בישראל גם חוששים מפני התפרצות מגיפה ברצועה, אם כי מאמינים שנמנעה הסכנה של כולרה. המלחמה בדרום הרצועה מקשה על הפיכת אזור אל-מוואסי למחנה פליטים ענק, וכעת חושבים בישראל על "איים הומניטריים" גם בצפון הרצועה.